נערים – פרק 9

למרות אירועי אמש, החלטתי לעלות פרק נוסף.
מקווה שתאהבו ושהפעם לשם שינוי יהיה רגוע. סופ"ש נעים לכולם!

פרק 9
"זה לא עוזר לי, אני צריך לדעת מה הדבר הזה היה כדי שאני אדע איך להתמודד איתו." התעקשתי, היא מצמצה באיטיות ואמרה,
"אתה יודע, פיט סיפר לך על האפלה שיצאה מעץ הסייבה כאשר נוצר בו פתח, אבל הוא אפילו לא ידע שאלה לא רק השדים, אלה כול היצורים העל טבעיים. זה מתחיל מאנשי זאב וערפדים ונגמר ביצורים מהמיתולוגיה היפנית.." היא הביטה בי,
"אני חוששת שאם הם לא הגיעו עד עכשיו סימן שהם מחכים. פיט היה גם יצור, יצור בשם "האוני", לוחם שהגן על האוצר וידע עליו הכול," היא הסבירה,
"אליסון.." רציתי לומר אבל היא מיד הסבירה,
"אליסון היא הקיטסונה, יצור שגם אמור לשמור על עץ הסייבה ועל האוצר אך היא איבדה את הדרך שלה בתוך האפלה, בן המאיה האפל מצליח להגדיל את כוחותיו ומתחיל לשלוט על אנשים ג'ייס." היא אחזה בזרועותיי,לא הרגשתי כלל שהיא נוגעת בי,
"אז אין דרך להציל אותה?" שאלתי בנימוס, היא נדה בראשה.
"תגמור את הסיפור הזה ג'ייס, אני יודעת שאתה יכול. תמצא את האוצר ותמנע מבן המאיה לחדור לעולם שלכם שוב. היצורים לא הולכים לעצור עד שהאוצר יהיה שלהם.." היא חייכה למרות מילותיה הקשות, ונעלמה למיליוני אורות קטנטנים וזוהרים.
אני יודע מה עליי לעשות.

התקדמתי לעבר הבית שלי, והצצתי מבעד לגבעה, ביתי נמצא כמה 500 מטרים ממני לפי דעתי. וגדודים שלמים של חיילים מתכנסים באזור הבית שלי למקרה שאחזור לכאן. לכולם יש את האות C מוטבעת על השריון בכתף, אותו מפקד שהזהיר אותי היה שם ופקד על הגדוד הראשון. הם עמדו בצורת ריבוע כול הגדודים, ועל כל גדוד מפקד הממונה עליו, נערה שלא הצלחתי לזהות בגלל המרחק נעמדה באמצע ודיברה לעבר כל הגדודים, הכניסה להם מורלים ותגובות מוזרות.
"מה הולך שם.." שאלתי את עצמי,
"אתה לא תוכל להתמודד מולם לבד.." שמעתי קול מוכר, זה היה פיט, הוא היה נראה בדיוק אותו הדבר. "פיט.." לחשתי בתדהמה,
"אני מניח שדנקלה כבר עדכנה אותך שאני גם יצור על טבעי." הוא חייך והתכופף גם,
"איך אתה חי?" שאלתי,
"אם האוני נהרג תוך כדי משימה הוא חוזר לחיים עד שישלים אותה." הוא הסביר,
"אז מה המשימה שלך.." שאלתי והוא מיד קטע אותי,
"תסתכל על צורת הגדודים שלהם. בחיים לא נצליח שנינו לבד, אלא אם.." הוא חייך והביט בי במבט של 'בוא נהרוג אותך, יהיה כיף'. "אלא אם מה?" תקפתי בשאלה,
"אם הם יתפסו אותך, תוכל לשכנע אותם לצאת מהמצב הזה בשביל להילחם באליסון, ואז נוכל להתגנב למתחת לבית שלך." הוא אמר בהתלהבות,
"אל תמהר, הפגיון עדיין נמצא אצל אליסון.." הבטתי בו בתחושת אכזבה,
"זה מה שמחזיר אותי לרעיון, החיילים של נורגה מספיק רבים בשביל אליסון, ברגע שתיקח ממנה את הפגיון אני אצא ואתפוס אותו באוויר ומיד אחרי זה נתגנב למתחת לבית שלך." הוא התלהב יותר מדיי, הסיכויים שתוכנית כזו תעבוד שואפים לאפס.
"אני איתך." למרות הכול זרמתי איתו.
"בוא נמצא את האוצר.."