נערת זאב@פרק 9- קוראים לי..

-לאחר שבוע-
@@מנקודת מבטו של וויל@@
"נו וויל, אתה מתכוון לספר לי מה הלך שם? עבר כבר שבוע ועדיין לא אמרת דבר!!
מי היא בכלל? איך קוראים לה?"
או או. סאם רותח. הלך עליי.
"כל מה שאני יודע כבר סיפרתי לך!!!"
אם מבטים היו יכולים להרוג, קרוב לוודאי שהייתי מת עכשיו.
לפני שסאם הספיק להגיב בצורה מרושעת טיי בא לעזרתי.
"וויל, אתה בטוח שזה היה קוטל? הם צריכים להיות ממש טיפשים או ממש אמיצים
כדי לשלוח את אחד מהם לפה. הם יודעים שמסוכן להם באזור!!"
עוד הפעם אני צריך לספר להם?!
"כשראיתי אותו לראשונה לא ידעתי מי הוא.
הוא ניראה לי כמו אחד הבחורים השיכורים שתמיד מסתובבים פה בלילה.
אבל ברגע שהרגשתי את הסכין ניכנסת לבטני ידעתי בוודאות שהוא קוטל.
וגם על הסכין היו חרוטים כל מיני סימנים…"
"סימנים?" שאל ג´ייק.
"כן נו, הסימנים של הקוטלים. יש לכל נשק שלהם סימנים שונים.
הסימנים הם עתיקים ביותר,עוד מתקופת הקוטלים הראשונים"
"יפה. התרשמתי." אמר סאם בנימה מוזרה של גאווה למאט.
"אחרי שראיתי את הסימנים -המשכתי בסיפורי- הייתי בטוח שהנערה הזאת
היא לא סתם נערה"
"הוא צודק" אמר לפתע ג´יימס ממקום מושבו.
"אחרת הקוטלים לא היו טורחים לשלוח את הבחור ההוא בשביל סתם נערה.
גם יש סיכוי מאוד גדול שהיא בכלל לא אנושית."
"אם היא לא אנושית, אז מה היא?" תהה מאט בקול רם.
"רגע" אמר סאם והשתיק את הפטפוטים של נייל וג´ייק "לא צריך לקפוץ
למסקנות. בואו נישאל אותה וניראה מה יש לה לומר."
לפתע כולם הפנו את מבטם לעבר הדלת.
לפני שהספקתי למצמץ ג´יימס כבר קם והגיע לשם.
הוא פתח את הדלת והיא מעדה ונפלה.
ברגע שראיתי אותו תופס אותה הרגשתי כעס בלתי נשלט.
איגרפתי את ידיי וקמתי, לא מודע למעשיי.
חשתי כיצד אני מתחיל להשתנות כשלפתע שמעתי
את קולו של סאם בראשי.
וויל! תירגע! מה יש לך?
מיד נירגעתי. הקול של סאם היה הפעם מרגיע ומנחם
כשבדרך כלל הוא קשוח וקשה…..
"את בסדר?" שאל בדאגה ג´יימס.
היא הביטה בו כאילו לא הבינה מה אמר.
לרגע ניזכרתי איך היא הסתכלה עליי היום והרגשתי מין חמימות בבטן.
מה זה היה? אני חולה?
"אה.. אממ אני בסדר.. תודה."
היא הסמיקה וזה גרם לי לכחכח בגרוני.
היא הסבה את עינייה ממנו והביטה בי.
"הינה אתה וויל! נעלמת לי! רציתי לשאול אותך משהו אבל -היא
העיפה מבט מסביבה- אני חושבת שזה יכול לחכות.."
"אז מה" אמר סאם וחיוך על פניו.
"מה?" היא נראתה מבולבלת.
"את יכולה להואיל בטובך ולגלות לנו את שמך להתחלה??"
"קייט"
"מה?!" שאלנו אני וסאם באותו הזמן כלא מאמינים למשמע אוזנינו…
היא הרימה את ראשה והסתכלה לי בעיניים.
"קוראים לי קייט הל"