סודות של העבר-פרק 9 חלק ב

sapir13 09/12/2012 759 צפיות אין תגובות

הוא נכנס לביתו וראה את אמא שלו יושבת בסלון. היא דיברה בטלפון עם חברה שלה, כנראה. הוא עלה בשקט במדרגות, לכיוון עליית הגג. הוא מצא שם את הספר המכושף. הוא שמח שאמא שלו לא עולה לשם, כי אם כן, היא מזמן היתה מסלקת את כל הספרים משם, כולל את הספר שלו.
הוא התקרב לספר והרגיש גל הדף חזק. הוא שילב את זרועותיו בסימן הגנה והתקדם בזהירות. הוא פתח את הספר ומצא פתק בפנים. גייק נדרך. הספר מעולם לא השאיר פתקים , הוא תמיד דיבר איתו ישירות.
גייק לקח את הפתק וסגר את הספר. הוא פתח אותו בזהירות – מחשש למלכודת מתפוצצת או משהו – וקרא:
" אתה לא תצליח לשמור עליה מאושרת לעד. הקבוצה הישנה בדרך; והם יפגעו בכם עד שאחד מכם ימות.
מתת בעבר והיא מתה בגללך .
אנחנו מזהירים אותך, ברגע שהיא תמות מנהיגתנו תשוחרר. אם העולם חשוב לך אתה תגן עליה."
עיניו של גייק נפערו בתדהמה. זה לא היה פתק מהספר. מישהו היה בבית שלו, בזמן שאמא שלו היתה פה!
איך היא לא ראתה אותו? מאיפה הוא נכנס?
הפתק התחיל להחליק מידו, אך הוא שמר עליה יציבה. הוא לא רעד אך פחד. 'מתת בעבר והיא מתה בגללך'
מה זה אומר? הוא הסתכל שוב על הפתק, הופך אותו, מחפש סימנים שיעידו על משהו. הוא מצא את זה, את הרמז שהוא חיפש. ממש בקצה הדף סמל של כוכב קטן בתוך עיגול וקו שחור עבה חוצה אותו.
הכוכב הזה! היה לגייק הבזק זיכרון. הוא זכר אותו. מאיפה, מאיפה….
סוזן! הוא היה על היד של סוזן כשגייק היה בבית שלה בזמן שחלתה. אבל הוא לא זוכר שהוא ראה אותו היום בבוקר על ידה. בכל אופן כדאי שהשאל אותה אם היא מכירה את הסימן, חשב גייק. הוא הסתכל על הספר, מחכה לראות אם הוא ידבר פתאום, אך דבר לא קרה.הוא החזיר את הספר למקומו ועמד לפנות החוצה מהחדר כשמשהו תפס את עיניו. הוא פנה לקצה החדר והזיז את הווילון . החלון היה פתוח. עד כמה שגייק ידע, החלון תמיד היה סגור.כנראה מפה נכנס האיש שהכניס את הפתק לספר. אבל איך הוא ידע לאיזה ספר להכניס? כל כך הרבה שאלות תרדו את מוחו של גייק. הוא החליט שהוא יעזוב את זה לבנתיים וינסה לדבר עם סוזן על כך .
כשיצא מעליית הגג הוא לא שם לב שהחלון נטרק באחוריו בחוזקה ואפלה ירדה על החדר.

סוזן הגיעה הביתה וראתה את אביה. " שלום אבא, איך היה בעבודה? " שאלה.
"כרגיל." אמר אביה ולא פירט.
"אבא אתה זוכר אם עוד יש לנו את התיבה של התחפושות שדודה מירה הביאה לנו בשנה שעברה?"
"אני חושב שאמא שמה אותה מרתף. למה את רוצה להשתמש בה? " שאל אביה
"יש לנו גיוס כספים בבית הספר. אני ועוד כמה חברות נרשמנו לתפקיד המלצריות אז אמרתי להם שאני יכולה להביא את התיבה עם התלבושות למחר כדי שנוכל לנסות אותן." אמרה סוזן והניחה את התיק שלה על השולחן.עם אמא תבוא תגיד לה שאני מחפשת את השמלות, בסדר?" אמרה סוזן ופתחה את דלת המרתף.
"בסדר. אם תצתרכי עזרה שם למטה תקראי לי מיד, הבנת? " אמר אביה
" אל תדאג " אמרה ונעלמה לתוך המרתף.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך