סיפורה של לילי אוונס פוטר פרק 5

"פריקית!" פטוניה עמדה מולי ודחפה אותי על הדשא.
סוורוס הניף את שרביטו , מאוויני שלפה ציפורניים. פטוניה ברחה משם בצרחות.
הנחתי את ידי על ידו של סוורוס. "עזוב , היא לא שווה את זה . חבל לך להסתבך סתם. אתה בעצמך אמרת לי שאסור להטיל קסם על מוגלגים." סוורוס חייך ונשכב לידי .
"היא מקנאה." הוא התחיל לומר . "היא מקנאה כי את מיוחדת, והיא לא. "
"זה מרושע סוורוס. " עניתי לו.
המשכנו סתם לשכב על הדשא ולהסתכל לעבר העניים . גם מאוויני נשכבה לידינו .
"ארנב." אמרתי.
"מה ארנב? "
"הענן הזה , הוא דומה לארנב."
"אז מה?"
"זה משחק של מוגלגים. נשכבים על הדשא ומסתכלים על העננים , וכל אחד אומר למה הענן שהוא רואה דומה. תסמוך עליי, זה כיף ."
הוא הסתכל עליי במבט מבולבל, אבל בכל זאת הצביע על ענן אחד שהיה קצת דומה לפיל ואמר:
"פיניקס." הוא אמר .
"מה?"
"פיניקס-עוף החול. ציפור קסומה שדמעותיה יכולות לרפא כמעט כל פציעה. כשהם מתים הם נשרפים ואז נולדים מחדש."
"באמת? אני דווקא חושבת שזה דומה לפיל."
"איך זה שאנחנו רואים דברים שונים?"
"ככה זה." עניתי . "כל אחד רואה משהו אחר ."
המשכנו להביט בעננים ולדמיין כמו מה זה נראה במשך שעות . היה אוויר נעים בחוץ , השמש זרחה , ואנחנו המשכנו לשבט על הדשא הירוק מתחת לעץ אלון יפהפייה. סוורוס לא הפסיק לחייך לעברי .
כשהתחיל להחשיך, סוורוס ליווה אותי הביתה .
"בסוף החופש תבואי לתחנת הרכבת קינג קרוס , ושם תלכי לרציף 3/4 9 , רכבת אקספרס להוגוורטס."
"רציף 3/4 9 ? אין דבר כזה."
"אני אסביר לך כבר שנהייה שם."
"נהנתי מאוד היום. ועדיין כל זה חדש בשבילי , יהיה לי קשה להתרגל."
"אני יעזור לך כמה שרק אפשר. ניפגש בסוף החופש לילי." הוא נישק בלחי והלך משם.
ואני רק המשכתי להסתכל בכניסה לבית ולראות איך הוא מתרחק ונעלם.