עדיין אין שם פרק 1+ הקדמה קצרה

רצתי רצתי מהר הוא פה אני מרגישה את זה נתקלתי בשיח נפלתי ירד לי דם אבל המשכתי לרוץ אני לא יכולה להפסיק הוא יגיע אני לא יכולה להפסיק!
היי אני אליסון אבל הרוב קוראים לי אלי אני לא יספר לכם איך אני ניראת אתם עוד תגלו בסיפור אבל אני יגיד לכם כמה פרטים עלי אני בת יחידה ורק עם אמא אבא שלי מת שהייתי קטנה ניראלי אני לא בטוחה זה מה שאמא שלי אמרה לי אבל סבתא שלי אמרה לי משהו אחר בדיוק ליפני שבוע אבל בשביל להגיע לקטע הזה אתם צריכים לדעת את הסיפור מההתחלה……

פרק 1

אלי קומי אמא צעקה לי מהמטבח קמתי צעקתי בחזרה אפילו שנשארתי במיטה לעוד כמה דקות אבל בסוף הכרחתי את עצמי לקום התלבשתי צחצחתי שיניים הלכתי למטבח לאכול את הקורנפלקס שלי ויצאתי לבית הספר הגעתי לשער ראיתי את נויה (bff) קראתי לה

נויה: אלייייי
אני: נויהההההה יואו כמה זמן לא ראיתי אותך
נויה: תרגעי יומיים הייתי חולה
אני: אז מה היה משעמם מי תסבך אותי בצרות
נויה: אוי סתמי כבר
ראיתי את ליאור (מלכת הכיתה אבל דווקא אני סבבה איתה אנחנו לא בריב או משהו ואני לא שונאת אותה והיא לא אותי) ניפנפתי לה לשלום והיא החזירה והמשכנו בחיינו נויה ואני הלכנו לכיתה הגענו בול בצילצול הלכתי להתיישב במקום שלי ליד אלכס (ילד שקט אני איתו מהגן בכל מקום ואני חושבת שעדיין לא שמעתי את הקול שלו) אלכס הגיע
אני: היי
אלכס: (שתיקה)
אני: טובבב
המורה הגיע אני ציירתי לי במחברת כל השיעור ככה עד ההפסקה יצאתי מהכיתה וראיתי את גיא (ידיד הכי טוב שיש בכל העולם הזה)
אני:גיאאאאאאאאא
גיא: תיראי אני צריך להגיד לך משהו חשוב תפגשי אותי על הספסל במכולת
אני: פשוט תגיד לי עכשיו עם זה כל כך חשוב
גיא: אני לא יכול אני יגיד לך שם פשוט בואי!
גיא הלך לא הבנתי מה הוא רוצה מה כבר קרה ואז שמעתי את השם שלי ברמקול "אליסון ביטרבלו נא לבוא למזכירות" הלכתי לשם בכניסה פגשתי את נויה
אני: נויה? מה קרה?
נויה: אני לא יודעת המזכירה אמרה לי לחכות פה
אמרתי טוב וניכנסתי למזכירות ראיתי שם את אמא שלי כבר ידעתי שקרה משהו ולפי הפרצוף של אמא שלי זה משהו רע רע מאוד
אני: אמא מה קרה?!
אמא: בואי אליסון אנחנו צריכות ללכת
אני: למה מהקרה תעני לי
אמא: אליסון בואי עכשיו!
הלכתי אחרי אמי לא הבנתי כלום התחלתי להיבהל שאלתי את אמי שוב פעם ושוב פעם מה קרה אבל היא לא ענתה לקחתי את התיק ונכנסנו לאוטו
אני: אמא עכשיו את מוכנה להגיד לי מה קרה
אמא: אנחנו עוברים
אני: מה למה אמא לא מה קרה אני לא מוכנה
אמא: אני לא שואלת אותך אנחנו עוברים נקודה!
פתאום שמעתי בום ראיתי חתך בכתף של אמי וחלון מנופץ אמא שלי צעקה לי להתכופף והורידה לי את הראש לא ראיתי כלום נלחצתי מה קורה פה?!

להמשיך???