עינים כחולות (גרסה 2) פרק 1 חלק א

פרק מס' 1
עינים כחולות

במקום אחר, לפני שנים רבות היתה יתומה חיוורת, שערה אדיש ושחור לחלוטין, שהדגיש את עיניה הכחולות והעמוקות שהיו הדבר היחיד שבלט על עורה הרך והרגיש. כאשר מרת תומס, מנהלת בית היתומים הבחינה בה לראשונה, ברחוב צדדי בפאתי העיר גרנבלדון, מונחת לבדה לצד הקיר, לא יכלה שלא להבחין בתליון דמוי זאב על צווארה של התינוקת, כשהרימה מרת תומס את הפעוטה הקטנה הבחינה בכתוביות קטנות על צדי השרשרת, היה כתוב שם לין. וזה היה שמה של התינוקת.
במשך השנים המעטות שבהן שהתה בבית היתומים של האזור, הכירה לין את אליס. שערה של אליס היה זהוב ובהיר, עיניה חומות כאגוז, לחייה הגדולות, והחיוך הכובש שלה הייתה הסיבה שהעיפו אותה מבית היתומים. הכל התחיל כשהילדה הייתה בת שבע, הוריה של אליס הביאו אותה לבית היתומים בטענה שהיא עומס רב מדי. לאחר כמספר ימים כל היתומים אהבו את אליס והיללו אותה בשל יופייה הרב וביטחונה הגבוה. אך יתומה אחת הייתה שונה. לין, הייתה ילדה מעוד ביישנית, היא גידלה את שערה השחור שהסתיר את רוב פניה. לין נהגה להתבודד משער החברה, ואליס היפה משום מה החליטה ללעוג על לין בשל היותה מתבודדת ומוזרה, שונה מכולם. לאחר שלושה ירחים נפטרה מרת תומס, בתקופה שבה לין נזקקה לה יותר מכל. לאחר כמה זמן החליטה לין לברוח. 'אין לי מה לעשות כאן', חשבה. ולכן בהיותה בת שבע ושמונה ירחים, ברחה לין מבית היתומים אל חורשת האורנים שבמרחק 20 אמות.
תמיד היו בלין פראיות בעיניה, אך לעולם הכמות לא השתוותה לעכשיו. מהרגע שהגיע לין לחורשה, הרימה את עיניה ושינתה את מבטה אל עבר הירח המלא שזרח באור רפאים, ורידיה של לין נעשו שחורים, חושיה התחדדו, זהו. היא זאב.
פרוותה שחורה כלילה. שריריה חזקים. ורק דבר אחד נותר מלין. עיניה הכחולות. מהיום היא כבר לא לין. היא משהו אחר. היא זאב.