על טיבעי – פרק 8

הוא חבש את המסכה שלו סגר את הדלת מאחוריו בשקט. הוא טיפס על גב סוסו ויצא בדהרה מן המקום, גלימתו הלבנה מיתנופפת מאחוריו. סוסו ניווט במיקצועניות בין גזעי עצים בתוך היער. נהמה קלילה של רוח נישמעה בזמן שהוא רכב במהירות, ולא עצר לרגע.

נקודת מבט: אנני.

הוא חלף לידי כמשב רוח, רוכב על סוס לבן, הספקתי ליקלוט מפניו רק את מסכתו הלבנה ומבגדיו רק את גלימתו, שניראתה צחורה כל כך.. היסתכלת עליו בעודו רוכב, הוא עיניין אותי. התחלתי ליצעוד חזרה למלון והיסתכלתי לאחור, כדי ליראות אם הוא עדיין שם.. סוסו עמד במקום, צד גופו מופנה אליי, סוס גדול, יפהפה. והרוכב, הביט בי בעיניים אפורות בהירות, חשדניות. צרחה נישמעה מאחורי והיסתובבתי במהירות, אזעקת שווא, ילדה קטנה שאחיה הגדול הבהיל אותה, היסתובבתי שנית לכיוונו של הרוכב המיסתורי, אבל זה כבר לא היה שם.

נקודת מבט: דסימו

הנערה הזו.. היא בחנה אותי בצורה כזו… על טיבעית..

ניצלתי את העובדה שהיא היסתכלה על הילדה שצרחה כדי להעלם.. אני לא יודע מי היא, או מה היא.. אבל אני אגלה את זה… היא לא תיתחמק ממני!

נקודת מבט ג'ייק:

אולי בכל זאת כדאי לי לחפש את אנני.. לימצוא אותה..

לבקש סליחה..

וגם קייטי.. הייתי כל כך מרושע אלייה..

ואני מיצטער על הכל..

נקודת מבט קייטי:

אני מיתגעגעת לשיילו… מעניין איך עובד הזמן שלו עם ג'ייק.. ואיפה הם ביכלל…

אני רק רוצה לחזור להיות הלהקה הקטנה שהיינו.. אבל מצד שני.. ג'ייק צריך לילמוד לקח.. לקח חשוב..

נקודת מבט שיילו:

אני שוכב בחוסר מעש מוחלט… מביט לשמיים זרועי הכוכבים מעליי ותוהה לאין נעלם ג'ייק..

אני ניזכר שמשהו ששמעתי פעם.. אני זוכר את ג'ייקוב מדבר בשקט בטלפון הנייד שלו.. אנגלית מהירה ושוטפת… אני זוכר ששמעתי את המילה "אדוני" מן הצד השני של הקו… לג'ייק יש עוד אנשים ששמשרתים אותו איפה שהוא.. את זה אני יודע..

אבל.. מי?!