פיטר- פן פרק 3

*נקודת מבט- פיטר*

'אוי לא' רטנתי בליבי 'הצל ברח.'

הבטתי הצידה, אל החלון, הופתעתי לגלות שטינק נמצאת שם.

ציפיתי שהיא תכעס עליי, תגער בי ולא תפסיק לאמר עד כמה שאני חסר אחריות ותועלת, אבל לא. היא שתקה.
לשם שינוי, מבטה לא היה מופנה אליי, אלא אל וונדי. מבט מלא זעם.

"התעוררת, הא?!" אמרה בטון שרמז ש"משהו" העיר אותה. או מישהו.

ניסיתי לרמוז לטינק להוריד את קולה כי הילדים יכולים להתעורר, אך היא התעלמה ממני, והתרכזה רק בוונדי.

"את טינקרבל?" שאלה וונדי בחינניות ובחנה את כנפיה הדקות בהתפעלות.

"כן." קולה היה קר "אני רואה שפיטר ערך לך היכרות" הגניבה מבט כועס לכיווני.

פשוט ידעתי מה היא חושבת לעצמה. שאסור לי להיפגש עמה, ביחוד שהיא "בת אדם".
אתם בטח אומרים לעצמכם:
"אבל פיטר גם בן אדם"
אז זהו, זה כבר משהו אחר.
אני גר בארץ לעולם לא, אני עף ו… לי אין משפכמה כמו שלוונדי, ושככל הנראה לכם, יש.

ידעתי מה תהיה תגובתה של טינקרבל אחר כך.
באותו רגע, פשוט רציתי להתכווץ לכדור ולהסתתר במקום חשוך, רחוק ממנה.
כשהיא כועסת מוטב להיזהר ממנה.

"כן.. לגבי זה…" העברתי את משקלי מרגל לרגל באי נעימות גלוי מהמצב.

"לגבי מה, פיטר?!" התחכמה איתי.

אני שונא כשהיא עושה את זה. החלטתי לא לענות לה.

"ענה לי, פיטר!" צעקה וכמעט הרעידה את כל הבית.

שתקתי. היא הבינה שאני עושה בכוונה ולאט לאט פערה את פיה.
"איך אתה מעז?"

"אני לא חייבת לך שום הסבר!" לכי מכאן, אני לא רוצה לראות אותך ואת הטענות שלך!" הרמתי את קולי גם.
פניה הביעו… עלבון. אכזבה.

מיד התחרטתי. "היא ראתה אותי לפני שהספקתי להסתתר" לחשתי.

אך היה מאוחר מדי.
טינקרבל כבר ממזמן יצאה מן החלון בסערה.

אני כזה חסר אחריות. לא מתחשב. מה לא?
אבל הי, אני עדיין ילד, מותר לי.

נראה לי.