פנטזיה קפואה – הקדמה .

חג המולד , יום ההולדת שלי , היום הנפלא בשנה .
שמי : אן .
ואני בת חמש , ילדה קטנה ותמימה , שבאותו ערב חג מולד , סיפרו לי את זהותי האמתית .
הורי , שאותם אני בקושי זוכרת , סיפרו לי באותו יום הולדת שאני יצור קסום ,
סוג פיה שנקראת פיית כל , פיה שיש לה כוחות שעוברים על כל דמיון ,
לדעתי זה בהחלת מוקדם מידי לספר לילדה בת חמש , שיש מימנה הרבה ציפיות .
התחלתי להילחץ מהמילה אחריות , חובה , אפילו מהמילה מוסר .

אבי ראה את הפחד באיני , ליטף את שארי , ואמר :
זה לא דבר מלחיץ , יהיה לך הרבה זמן ללמוד , ואני יודעה שאת מסוגלת לכול .
חייכתי אליו, ואמי חייכה גם , וכולנו התחבקנו חיבוק משפחתי .
ועכשיו , קטע אבא את הכול , נחזור אל חג המולד ,
אבא ואימא החזיקו מתנה , קופסה עגולה , ורודה , קשורה בסרט ורוד בהיר .
והגישו לי ביחד את המתנה .
מה זה ? שאלתי בקול נרגש .
מתנת חג המולד שלך , אמרה אימא .
אני ממליץ לך לא לטלטל את המתנה הפעם , הוסיף אבא , פשוט תיפתחי אותה .
אוקי , אמרתי .
קראתי את הסרט , והקופסה זזה , נבהלתי מאת , והמשחתי לפתוח .
הרמתי את המכסה של הקופסה , ומשם , יצאה כלבה שובבה , לבנה צחורה , כמו השלג בחוץ ,
והחלה ללקק אותי ,
איך תיקראי לה ? שאלה אימא .
באודי מחפשת רעיון , הבטתי החוצה וראיתי את הירח המלא .
לונה , אמרתי .
לונה ? שאל אבא .
לונה פרושו הירח , אמרתי , וזה יהיה שמה של הכלבה , לונה .
לונה המשיחה ללקק אותי .
זה היה חג המולד הטוב ביותר בחיי .

במשך שנה שלמה , למדתי להיות פיית כל של השלב הראשון : שליטה בארבעת היסודות ,
ולמדתי מאוד מהר …
מים , אדמה , אש ואוויר ,
לא היו לי שום באיות עם הלימודים , אלה באיות מחוץ להם ,
בגלל הלימודים לא היה לי זמן לשום דבר , לא לחברים , לא לכיף ,וכמעת שלא לעצמי .
ואפילו תהיתי אם לונה אוהבת אותי .
אבל הוריי לפחות הבינו אותי , ותמחו בי ,
אבל אני רק בת שש , אם חושבים על זה , זה בעצם להרוס לילדה קטנה את החיים , בלי חברים , בלי תענוגות ההנאה .
אבל לצערי התרגלתי ,

ערב חג המולד היום , וגם כמובן , יום ההולדת שלי .
ישבנו לנו בבית מול העץ , ושוב הורי , קמו בשנה שעברה , הגישו לי ביחד מתנה ,
הפעם היה מותר לי לתלתל את המתנה , אבל לא עשיתי זוט ,מיישום שהמתנה הייתה כבדה .
מה זה הדבר הכבד הזה ? שאלתי את הורי .
משהוא שיעזור לך מאוד , אמרה אימא .
קראתי את העטיפה ,והוצאתי מיתוך הקופסה , תיק גדול , ובתוכו : הרבה ספרי כישופים , מצרכים מיוחדים שקשה למצוא , ואוד דברים .
תיק כישופים , אמר אבא .
קמתי וחיבקתי את הורי חזק חזק , הפעם גם לונה הצטרפה .
תודה תודה תודה , זוט מתנה נפלאה , ואפילו הי חסכה לי מסע להרים .
ובאודי מודה להורי על המתנה הנפלאה , שמענו הזעקה ,
זה בא מבחוץ , אמר אבא .
מה זה ?!!! צעקתי מפוחדת , יצאנו כולנו החוצה , וחזינו במתרחש , אסון .
אנשים צורחים וצועקים , רצים לקוון גבהות הכפר …
פתאום ראינו שבקצה הכפר ישנה אישה מוזרה כזאת ,
מורגנה , אמרה אימא , הי מחפשת את אן .
למה הי מחפשת אותי ? שאלתי את אימא ,
אין זמן להסברים !!! צעק אבא …
רוצי לגבהות יחד עם אנשי הכפר , דקה אנחנו נביא אוכל ונצטרף אליך .
הבנתי שאלי לעשות את דברו של אבא , הכנסתי את לונה שהייתה עדין קטנה מספיק , אל תוך התא הגדול בתיק הכישופים שקיבלתי , שמתי אותו על הגב ורצתי …
אני מרגישה בה !!! אני מרגישה בה !!! , צעקה מורגנה , פיתה כל האחרונה על פני כדור הארץ נמצאת כאן !!!
הבטתי לאחור , וראיתי שמורגנה הי מכשפה בעלת כוחות קרח .
סופת שלגים אזה החלה לנשב , וניזקתי בשיעור האחרון עם הפרופסור שלי לקסמים .
בשיעור הזה למדתי איך לזמן את השמש , אומנם לא הצלחתי כל כך בשיעור הזה ,
לפחות לנסות .
אצרתי במקום ודקלמתי את הלחש .
אבל במקום שהשמש תאזור לי , כנראה תעיתי בלחש , ועננים עבים ואפורים יותר באו במקום השמש .
והרגשתי שקור אז עוטף את גופי , וגם בארבעת היסודות לא יכולתי להשתמש , רק במים .
כאילו שנמחק הכול .

מה את עושה ?!!! , צעק קולו של אבא .
אבא ואימא רצו אלי , אבא הרים אותי ותפס את ידה של אימא , ורץ במהירות .
מורגנה המשיחה להקפיא את המקום , כמויות שלג החלו לחסות אותנו .
הוריי ואני נקברנו בשלג , לא יכולתי לנשום , ואז , הצלחתי לאשות כשף שלג והצלחתי להוציא את עצמי , התיק ואת לונה שבתוכו .
ניסיתי להוציא גם את הורי …
אבל לא הצלחתי ….

שמתי את הורי צועקים , רוצי , ומיתוך בהלה הקשבתי להם מבלי שרציתי .
מאז לא ראיתי אותם אוד

אורסולה נאלמה עם המילים :
אני אוד אמצה אותך ילדה קטנה , חכי ותיראי , לא תוכלי להתחמק מיפני …