פנטזיה קפואה – פרק 2.

היידי , את רוצה להצטרף אלינו לטיול ?
כן אן , הי ענתה .
אני ארוץ להגיד לאימא שלי .
הסתובבנו לרגע שפתאום ראינו אדם שרץ במהירות , שק גדול בידו .
הוא מתפס על הגגות ובורח משניי אנשים .
האנשים נראו שוטרים , לפחות נידמה לי , כשה ליראות בברור מתחת לצעיפים והמעילים .
אז הבחור שבורח מהם הוא בעצם פושע , והסק שלו בתוכו בטח מה שהוא גנב …
הנער ההוא בדיוק עלה על גג הבית שלידי , הרמתי יד אחת , חשבתי על הרגל של הנער קפואה ,
ופתחתי את היד בחוזקה .
שביל של קרח נשלל מהר ותוך שניה רגלו הימנית של הנער קפאה , הנער הביט בי במבט זועם ,
השוטרים הצליחו לתפוס את הנער ,
בתוך השק היה המון כסף שניגנב מהבנק .
ולמרות שהפושע ניתפס , אנשי הכפר הביטו בי בעיניים הקודרות האלה שלהם .
מה , גם כשהצלחתי לעשות משהוא טוב , הם כועסים עלי .

איש אחד בא אלי ואמר : " תיראי מה עשית " .
מה כבר עשיתי , תפסתי גנב ? , שאלתי את עצמי .
"תיראי מה אשית , כל קסמי הקרח שלך .
מה קבר עשיתי , אמרתי לו .
טוב , לא חסר לנו ניזקי שלג וקרח , אמר האיש והגביע את קולו ,
את לא אמורה להיות זו שתפסיק יום אחד את כל הקיפאון הזה ?
אך במקום זוט את ממשיחה להקפיא כאן את הכול .

מעולם לא ידעתי שקך האנשים פה מרגישים .
הם תולים בי תקוות וציפיות כאלה שאני יודעת שאני לא מסוגלת להגשים .
הבטתי בגנב , והוא הביט בי חזרה במבטי רחמים .
הרכנתי את ראשי ואמרתי בקול שקט :
לא ידעתי שקך אתם מרגישים ,
אני מצטערת , אבל הקשר שלי לשער הכוחות נותק קבר ליפני 10 שנים .
ואת עוד קוראת לעצמך פיית כול ? , אחר האיש בקול מתנסה .
את אפילו לא חושבת עלינו , על איך אנחנו מסתדרים בכול הכפור הזה .

לפתע נשמה קולה של היידי :
זה לא נכון , אן דואגת לנו , זו הדרך שבה פגשתי אותה …
בשנה שעברה הייתה מפולת שלגים במורד ההר צפונית לכפר , אני נקברתי בשלג והי זו שחילצה אותי .
הרמתי מאת את הראש וראיתי את היידי אומדת ביני לבין האיש שנזף בי ,
ומגינה עלי .
היידי סחפה אחריה עוד קמה ילדים וכולם ביחד הגנו עלי , אלה הם החברים היחידים שלי בכפר הנוראי הזה .
שחכתי לגמרה לשחרר את רגלו של הנער , הרמתי את ידי וחשבתי על איך שהקרח יורד מרגלו של הנער וחוזר לידי , משחתי את היד כלפי והקרח ירד מרגלו , והשוטרים לקחו אותו איתם .
אני , לונה , היידי ושאר הילדים הלכנו לטיול .
כשחזרנו , פיזרתי את הילדים לביתם .
חזרתי הביתה , התיישבתי מול האש כדי להתחמם .
ומחשבות החלו להתרוצץ בראשי :
קצת עצוב לי על הנער הזה , היו לי מאין תחושות אשם לגבב .
בכול זוט בגללי הוא ניתפס .
על מה אני מכשכשת , הוא פושע ,
הוא גנב כסף של אנשים אחרים , לפתע נישמע דפיקות בדלת …