wonderland
רוב הסיפור מבוסס על אוואטר - הכוונה היא לכשף האוויר האחרון, לא לאנשים הכחולים (וכנראה כרגע רובכם בורחים בריצה). בכל מקרה, לאלה מכם שרואים נקודות דמיון אל תכעסו עליי! אני מניחה שזה יכול להיות סוג של פאנפיק, אבל אני מעדיפה לסווג את זה בפנטזיה. הו, וכרגע הוא ללא שם, אז אני אשמח להצעות. והסיבה לכך שהפרק קצר היא שהוא פרולוג. יש לי כבר את הפרק הראשון מוכן (בערך, עם עוד קצת עריכות) והוא יותר ארוך, אם כי לא בהרבה. אבל אל תדאגו - ככל שהסיפור מתקדם כך גם העלילה ואורך הפרקים! מקווה לתגובות וביקורות ^^ נ.ב- ערכתי והוספתי שם! מקווה שתהנו :>

סודות תלויים באוויר: פרולוג

wonderland 25/03/2014 762 צפיות 5 תגובות
רוב הסיפור מבוסס על אוואטר - הכוונה היא לכשף האוויר האחרון, לא לאנשים הכחולים (וכנראה כרגע רובכם בורחים בריצה). בכל מקרה, לאלה מכם שרואים נקודות דמיון אל תכעסו עליי! אני מניחה שזה יכול להיות סוג של פאנפיק, אבל אני מעדיפה לסווג את זה בפנטזיה. הו, וכרגע הוא ללא שם, אז אני אשמח להצעות. והסיבה לכך שהפרק קצר היא שהוא פרולוג. יש לי כבר את הפרק הראשון מוכן (בערך, עם עוד קצת עריכות) והוא יותר ארוך, אם כי לא בהרבה. אבל אל תדאגו - ככל שהסיפור מתקדם כך גם העלילה ואורך הפרקים! מקווה לתגובות וביקורות ^^ נ.ב- ערכתי והוספתי שם! מקווה שתהנו :>

היה קשה לחיות בעיר הגדולה, שהיוותה ניגוד מאיים לכפר הקטן בו גרתי כל חיי.
היה קשה לחיות לבד, מבודדת מהמשפחה ומהחברים.
אבל יותר מכל, היה קשה לחיות בלי קימני, אחותי הקטנה והאדם הקרוב אליי ביותר, מכיוון שהיא הייתה מסוג האנשים האלה שהקשר איתם כל כך טוב שהניתוק מהם יכול לגרום לך להרגיש כל כך רע.
היה קשה לדעת מה יותר טוב – חוסר הרגש או הכאב שמתלווה אליו בכל פעם שזכרונות על קימני עלו בראשי. כך או כך, לא היה דבר שיכולתי לעשות.
הרגשות העיקו עליי יותר ויותר בכל רגע שחלף. נראה היה שדבר לא הצליח להסיח את דעתי מהם, ולכן זה היה הדבר היחיד שעשיתי בתקופה בה רק הגעתי לעיר – חיפשתי דברים שיסיחו את דעתי מקימני.
הדבר הראשון שעשיתי היה ללכת לפאבים – השתכרות גרמה לכאב לדעוך, עד שהגיע הבוקר והוא רק התעצם. זה היה רק השתהות מהכאב, ולא הייתי מוכנה לסבול זאת.
דרך נוספת הייתה ריבים עם כנופיות אחרות, תקיפה ותקיפת נגד. הכאב שהתקבל מהם העיב על הכאב האחר לזמן מה, אם כי זו עדיין הייתה השתהות ממנו.
הייתי מוכרחה למצוא משהו אחר.
ריבי הכנופיות חסרי הטעם הפכו למורכבים יותר ויותר כאשר עברנו לזירה. יכולתי לבחור כיצד אוכל להילחם, אם כי הייתי חייבת לדעת בוודאות שלא יזהו אותי. לרוב בחרתי ביסוד האש, תחת שמי האמיתי – אירן – מכיוון שיסוד האש היווה עבורי את הניגוד המוחלט לעבר ממנו כל כך רציתי להתנתק, בו השתייכתי לשבט המים. נלחמתי תמיד בחברת אחרים – קבוצה הורכבה משלושה אנשים, שכן היו רק שלושה יסודות אפשריים, שהרי יסוד האוויר היה נדיר מכדי שיוכל להיחשב כאפשרות – אשר כמעט את כולם לא זכרתי ביום למחרת.
אחת מהבודדים שזכרתי הייתה אֶריסֶל, ועד מהרה הפכנו שתינו לשותפות לדירה, וזמן מה לאחר מכן אפילו לחברות.
עד מהרה, קימני הפכה רק לזכרון כואב ומעומעם. הייתי מוכנה להתחיל לחיות חיים חדשים, כאלה שלא יושפעו מהעבר.
כנראה שלא הבנתי שהעתיד תמיד מושפע מהעבר.


תגובות (5)

אההמ… בהתחלה לא ראיתי שום נקודות דמיון ואז כשאמרת שזה על אווטר הבנתי.
בכל אופן, ממש לא ברחתי בריצה ואני מצפה להמשך!

25/03/2014 19:57

אהבתי ממש! וגם אני לא ברחתי בריצה ;)).

25/03/2014 20:01

א-ה-ב-ת-י-!
זו אחת הסדרות הכי שוות!=]
ולא ראיתי את אווטאר עם היצורים הכחולים- רק מהטריילר זה נראה נורא ואיום.
ולא הבנתי משהו, היא נלחמה עם כנופיות והפכה להיות חברה טובה של מישהי מהכנופיה שהיא נלחמה בה?

27/03/2014 22:53

נ.ב- כנראה שכחתי לציין מרוב ההתלהבות, הכתיבה שלך מושלמת!!!

27/03/2014 22:53

תודה רבה :>
זה לא בדיוק כנופיות – זה יותר סוג של עולם תחתון שעושה את הזירה, שהיא כמו אולימפיק כשף, רק שאולימפיק כשף יצא מחוץ לחוק אחרי הרבה שנים שבהן נעלם האווטאר… הם פשוט מרוויחים שם כסף, עכשיו כשיש בלאגן גדול בעיר מאז שהאוואטר נעלמו, וגם החברה שלה, אריסל, וגם היא צריכות כסף ולכן הן נלחמות בזירה.
כנופיות היה פשוט ניסוח גרוע, אז אני אתקן את זה מתישהו -.- אבל אני מקווה שאחרי ההסבר הזה הבנת יותר ^^

28/03/2014 13:07
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך