סליחה שלקח לי הרבה זמן, זה לא נתן לי להעלות את הסיפור

קשקושים במחברת – פרק 5 – הבחירה והמשימה

16/02/2014 617 צפיות תגובה אחת
סליחה שלקח לי הרבה זמן, זה לא נתן לי להעלות את הסיפור

"את יכולה להישאר פה לנצח…" הקול היה מהפנט, "אך ראי הוזהרת, הדרך חזרה כמעט בלתי אפשרית."
"איפה אני עכשיו?" שאלה אלקנור בלי להזיז את פיה, המקום היה שחור ולא מוחשי.
"את בין שתי עולמות" ענה הקול שנשמע מעט מרוחק יותר, "את צריכה לבחור באיזה אחד להיות כי הביקורים שלך בארצנו מוגבלים ולא תוכלי להישאר בהם. ברגע זה את בשחור כשישנים, בריק של החלום, את לא במקום אחד עד שתחליטי לבוא אלינו והזמן בעולם עם משפחתך יעצור או ללכת לשם ולסבול מההצקות והבעיות שלך שם. אבל ראי הוזהרת, אלקנור, לא תוכלי לשוב לארץ אלקנור שוב אם תבחרי בביתך הרגיל."
"הזמן יעצור אמרת…" הראש של אלקנור הסתובב בצירו והיא הרגישה שהיא מרחפת בחלל.
"כן, אך תבחרי מהר" הקול כבר בקושי נשמע, "אנחנו זקוקים לך ושום דבר לא יקרה בכדור הארץ בזמן שתעדרי."
אלקנור חשבה לרגע על אימה ואביה. הם עשו הרבה למענה… פתאום הרגישה אלקנור שהיא מתרחקת מכיוון הקול, היא החלה לראות את חדרה כשפתאום הכל עצר. למרות שלא שמו לב אליה לפעמים והעולם לא ימשיך בלעדיה… היא החלה לחזור לכיוון הקול ולפני שהספקות הגיאו לליבה, אלקנור הגיע למקום אליו ליבה חפץ: אלקנור.

"בחירה טובה" היה זה קולה של סייליפה, "אז את מוכנה לצאת לדרך?"
"לאן?" שאלה אלקנור, "ומה אם אימך? המלכה? מה קרה לה?"
"אנחנו הולכים להציל אותה מהחוטפים שלה" ענתה סייליפה בפשטות.
"ואיך נעשה את זה?" שאלה אלקנור שלא הבינה כמעט כלום מכל העסק של הנסיכה ה… שדונית. הביטוי התאים להפליא ושעשע את אלקנור, מעניין עם זה באמת ביטוי בעולם המוזר הזה. במקרים כאלה אין לדעת, בדיוק כמו שאין לדעת אם כל זה חלום אחד גדול.
במקום לענות, סייליפה ניגשה לעדן החלון שם נכה משקפת. הנסיכה סימנה לאלקנור להתקרב ולהציץ. אלקנור נגשה והציצה לתוך המשקפת וראתה כמה דפים תלויים על בתים שהיו בעיר שסבבה את הארמון ואליו רשום באותיות אדומות: "פרס כספי מהמלכה למוצא ולתופס את צמד האחים הפראיים."
"צמד האחים הפראיים? מה הקשר לדרך שלנו להציל את המלכה?" שאלה אלקנור.
"הדרך שלך," תיקנה סייליפה, "אני מלכותית ואסור לי לעזוב את העיר. ובקשר לשאלתך, זו אכן התוכנית: תאספי קבוצה של לוחמים ותתחילי איתם, שני אחים יתומים, פושעים ידועים, אך געונים בכל הנוגע בטקטיקת לחימה."
"עוד משהו," אמרה אלקנור מבטה נעוץ בבניינים של העיר, "הם לא יודעים שהמלכה נעדרת, נכון?"
סייליפה משכה בכתפיה וחיוך שובב על פניה.


תגובות (1)

*גאונים
רואים שעברת על הפרק הזה הרבה פעמים, בקושי יש טעויות כתיב וחוץ מכמה שגיאות דקדוק פה ושם כמעט ואין לך טעויות.
חוץ מדבר קטן אחד, שימי לב שאת עושה פסיק קטן שמסיימים להגיד "משהו." ולא לכתוב "ככה"
ויאי! הזכרת את אסטר ואיווי!
אסטר המתקתק והבשיין ואיווי החצופה והנועזת….
המשך, עכשיו.

16/02/2014 09:11
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך