שדים, בני אנוש, ומה שבניהם- פרק 3

הארו אף פעם לא אהב שתיקות. הן תמיד היו מביכות.
אבל לפחות, היה לו זמן לבחון את התאומים האנושיים. באותו הרגע הם היו מתוחים- אפשר היה לזהות את זה מצורת הישיבה שלהם. הם היו זהים לחלוטין, עד לפרט האחרון- שיער חום מבולגן המגיע עד לכתפיהם, עיניים ירוקות-חומות, תווי פנים שדוניים ושפתיים דקות. השוני היחיד היה בצבע הבגדים. הארו לא התעניין באופנה של בני אנוש, אבל הוא ידע להגיד שבגדיהם היו מפוארים. שניהם לבשו חליפות מהודרות כחולות, אך אצל הימני הגוון היה חזק יותר.
"אז…" מאל ניסה להתחיל שיחה. הגשם המשיך להרעיש בחוץ, אבל זה היה נשמע כאילו הוא נחלש. הגיוני. גשם ראשון בעונה תמיד חלש יותר מהאחרים.
"קוראים לי ארתור," אמר השמאלי לפתע, חיוך על פניו. "וזה אדמונד, למרות שזה לא הכי חשוב."
מירפוק מצד אחיו.
"תפסיק להיות לא מנומס," אמר אדמונד, וחזר להביט בהארו ובמאל. "אתם שדים, נכון?" שאל בסקרנות.
"כן," אמר מאל בזריזות. "בעיה?"
התאומים הביטו זה בזה, ואז ארתור משך בכתפיו. "לא ממש. אבל, אתם לא אמורים לשנוא אנושיים על מה שהם עשו לכם?" הוא שאל.
הפעם זה היה תורם של השדים להחליף מבטים. "לא, לא אנחנו. כן, אנחנו מעדיפים שלא הופעתם בכלל, אבל מה שקרה קרה. חוץ מזה, אנחנו רוצים שלום, ולהרוג זוג נערים שטיילו לבד ביער זה לא הפתרון האידיאלי," הסביר מאל.
"הו. אוקיי."
ושוב השתררה שתיקה. אלוהים, איך הוא שנא את השתיקות האלה. אבל זה היה נשמע שהגשם פסק, וזה היה טוב. היה אפשר לצאת.
הגשם בזנקארה הוא לא גשם רגיל- הוא ירוק וחומצי. הוא שורף כול יצור חי שהוא פוגע בו, בין אלו בני אנוש או שדים או צמחים. בכמות קטנה הוא יכול להשאיר כוויות קטנות, אבל בכמויות גדולות הוא יכול להמיס את עורו של האדם/ שד חסר המזל. וזו לא חוויה נעימה.
אבל הוא עבר. כלומר, הם יוכלו להיפטר מהתאומים ולהמשיך לחיות בשלווה חסרת בני אנוש. רק להיזהר לא להתקרב יותר מידי למושבה.
"הארו, אני עייף," מאל, שהופיע מאחוריו, לחש בשביל שהתאומים לא ישמעו. "אולי ניתן להם ללכת לבד ונישאר כאן? אין לי כוח לזוז."
הארו גילגל את עיניו. "זה לא מנומס."
"אתה נשמע כמו אחד מהם."
"הו, באמת? אז אולי עדיף שאני לא אדבר איתך בכלל?"
"אתה משעמם."
"אותו דבר לגביך."
התאומים קטעו את השיחה שלהם. "היי, לא כדאי שנתחיל לזוז? לפני שגשם נוסף יתחיל?" שאל אחד מהם. זה לא ממש עיניין את הארו מי מהם.
"כן, אני מניח שכן," אמר מאל.
והם התחילו לצעוד.

כן, אני יודעת, נקודת מבט שלישית. חשבתי לעשות את זה ככה, בגלל שיהיו הרבה שינויים בנקודות מבט בינהם, ולא רציתי לכתוב כול פעם "נקודת מבט…" או משהו בסגנון.
ביקורת, כרגיל (אני חושבת שזה קצת מהר מידי, אבל אין לי שמץ מה לשנות). אני לא יודעת מתי כול הדמויות יכנסו, אבל זה יהיה בהדרגה, לא כולם ביחד.