נטלי16
שבוע טוב , חג שמח :)

שומר הסף…7

נטלי16 23/03/2013 890 צפיות 4 תגובות
שבוע טוב , חג שמח :)

לאחר השעה 4 הגיעה מאיה למשרדי בחקירה , היא התהלכה במסדרון עצבנית וחוששת , לפני כניסתה לחדר יצא לב וסגר אחריו .
"הוא כבר בפנים , תחקרנו אותו " אמר .
מאיה לא ענתה והביטה בדלת . "את בסדר? " שאל , מאיה הידקה את שפתיה ושתקה .
"מאיה אני מבטיח לך שהוא לא יפגע בך . " אמר לב בקול מרגיע ופתח את הדלת .
מאיה נכנסה לחדר והתיישבה לידו מול אופיר ולב .
חן הביט בה בשאלה ומאיה ניסתה לשמור על קור רוח .
"למה הם שאלו אותי על מערכת היחסים איתך , ועם ליז " שאל .
"חן אחותך נהרגה בתאונה שמישהו גרם לכך . היה לה חבר שלטענת הבנות היה מכה אותה " אמר אופיר .
מאיה הביטה בכפות ידיה והמשיכה לשתוק . חן ההמום שמט את לסתו והביט במאיה בכעס .
"אתה זוכר את הלילה שאני וליז התווכחנו איתך על הסימן בגבה . זה היה ממנו " אמרה מאיה .
חן היה המום ולא ידע איך להגיב . הוא הביט במאיה בכעס ומאיה רצתה לקבור את עצמה באותו רגע .
"אני יכול איתה 2 דק' לבד " ביקש חן בקול המום , לב הביט בעיניה של מאיה וחיפש תשובה , מאיה הנהנה . אופיר ולב יצאו לחדר הסמוך והביט במצלמות החדר .
"כמו שאמרתי אתה תשנא אותי " אמרה מאיה בקול רועד .
"מאיה מה עבר לך בראש ? " החל חן לומר , הוא שפשף את פניו וקם מקומו . "את פשוט מטומטמת מאיה! , את קולטת מה עשית כאן ? " אמר חן מרים את קולו והמשיך " אחותי נהרגה כי מישהו הכה אותה! ואת החלטת להיות נאמנה אליה? , יכולנו להציל אותה! יכולתי להתערב להוציא אותה מזה ואת רק רצית להיות נאמנה! " אמר חן והכה את הקיר בחוזקה מאיה בלעה את כאבה , ורעדה כאשר שמעה את אגרופו .
לב ואופיר נצמדו למסך הטלוויזיה והרגישו שהוא מסוגל לעבור את הגבול , כאשר החל להרים את קולו לב היה דרוך ומוכן להתערב . הקש האחרון היה כאשר הכה חן את הקיר ומאיה רעדה , הבכי עמד לפרוץ ממנה אך היא החזיקה את עצמה בכוח . "זהו זה! " אמר לב והתפרץ לחדר .
"חן אני מציע שנסגור את הפרטים וכל אחד ילך לדרכו " אמר לב בקור רוח .
"אתה יודע מזה כי אנחנו צריכים את הראש שלך לנסות להיזכר בעוד פרטים שיעזרו לנו למצוא אותו . כמובן שכל החקירה היא תחת צו איסור פרסום . להורייך אסור לדעת מכלום עד סיום החקירה " אמר אופיר וסגר את התיק . לאחר שפתחו את הדלת לרווחה ליציאה חן הביט במאיה וראה בעיניה את מה שלא רצה לראות , דמעות .
"אני ואת לא סגרנו את הנושא " אמר ויצא מחדר , אופיר יצא אחריו וניסה להרגיעו .
מאיה קמה מכיסאה ואספה את תיקה מהרצפה . לב עקב אחריה במבטו ובחן את תנועותיה . "אני ישלח מישהו להסיע אותך " אמר .
"לא תודה אני הולכת ברגל . לבד " . אמרה ויצאה מהחדר בסערה . היא יצאה מהבניין אל החושך הקריר ודמעותיה קיבלו דרור . לב הלך אחריה בשקט . את הבכי השקט שלה הצליח לזהות למרחקים. הוא שונא שבנות בוכות , זת תמיד גרם לו לחשוב על חולשתם אצלה זה לא סימל חולשה .
כאשר עמדה לחצות את הכביש לסמטה הבחין לב שהרמזור על סמן אדום , מאיה לא הבחינה בכך וכמעט חצתה את הכביש אם לב לא היה אוחז במרפקה ומושך אותה בחזרה למדרכה . הוא משך אותה אליו וחיבק אותה . ראשה הונח על חזהו ומאיה המשיכה לבכות .
לאחר שנרגעה התרחקה מאיה וחצתה את הכביש , לב הופתע שלא התייחסה אליו והמשיך ללכת אחריה . "תאטי " הציעה לב מביט לצדדיו , מאיה החלה להאט את קצב הליכתה אך עדיין לא הביטה בו , היא פנתה לסמטה חשוכה והמשיכה ללכת .
"את לא חייבת לדבר . רק בואי נלך ביחד , טכנית אסור לך להיות לבד " אמר שוב בנימה של החלטה .
במפתיע מאיה עצרה לפתע והביטה בו לב נעמד מולה וידע מה הצעד הבא שלה , 'כן זה מגיע לך ' חשב לב וספג את הסטירה שלה . מאיה הביטה בו בשנאה . "הוא צדק . היא נהרגה בגללי , למה לא דיברתי " אמרה, לב שתק .
"תפסיקי עם זה " ,
"להפסיק עם מה? , לב אתה פשוט בן אדם …. " הכריזה מאיה .
"טוב תקשיבי לי טוב עכשיו , בזה הרגע את מפסיקה להוציא כעסים כלפי כל העולם ומתחילה לעשות בדק בית מה אצלך לא בסדר ! " הכריז לב ומשך את זרועה , היא נעצרה והביטה בו , עיניו ירקו כעס ולסתו התהדקה .
"אני רק צריכה.. " החל לומר ונמסה אל תוך עיניו הכהות והמסתוריות .
"מה את צריכה ? , תפסיקי להתנהג כאילו הכול באשמתך וכל העולם מאשים אותך ! . הבטחתי לך ואני אומר לך שוב , אף אחד לא יפגע בך . לא חן , לא החולה נפש שמסתובב , ואם צריך אז גם מיסמין ".
היא האמינה לו , הוא דבר אמת לאמיתה חשבה מאיה . "וממך … " אמרה לעצמה בלב.
לב הביט בעיניה המתוחות ובשפתיה הקפוצות 'רק אל תשחררי אותן ' התפלל לב .
"הבניין קרוב קדימה " אמר בקור .
מאיה חשפה את שיניה בחיוך מאולץ והחלה ללכת .
בהגיעם לבניין ידע לב שאנשיו מסתתרים במקום לכן יכול לתת לה להמשיך ללכת לבד . הבעת פניה של מאיה שידרה אכזבה כאשר נעצר .
לב נכנס אל חדר המדרגות והדליק לה את האור, מאיה עלתה במדרגות כאשר לב אחריה , "אני יכולה לעלות לבד " הודיעה .
"מאיה " אמר בנימה שונה .
מאיה הסתובבה להביט בו וראתה בעיניו ניצוץ , "מה קרה למקצועיות ? " שאלה מהופנטת , היא נמשכה אליו ! , מאיה ידעה שיש בו משהו אחר , משהו שמושך אותה אליו . ההגנות שלו , העניים שלו .
"אני נילחם בעצמי כרגע… " אמר ומשך את ראשה אליו .
"אז אל… " אמרה וחייכה חיוך מלא ביטחון . הוא קירב את שפתיו לשפתיה והביט כיצד היא מתוחה . "מנהל יחידה סודית במשרד הביטחון ועם כל זה לא מסוגל להחליט " אמרה שוב .
"את מודעת לזה שזה עניין של משיכה בלבד . החקירה מתנהלת כרגיל ואם אצטרך להאשים אותך גם אאשים . ולפגוע בך אני לא יהסס " אמר בקור .
מאיה האמינה לו , אך זו הייתה אשמתה בלבד . היא החלה סיפור מסובך וידעה שאם יגלו אותו הוא יפוטר . "ואני חוזרת ומדגישה , לא מעוניינת שיפטרו אותך . אז תתרחק ממני כדי שזה לא יקרה " אמרה .
הוא התרחק ממנה ונתן לה מרחב לעבור . "תעלי " ציווה , הוקל לה כאשר ביקש ממנה לעלות . היא עלתה לדירה ונעלה אותה . כאשר לב שמע את נקישת המנעול יצא מהבניין וחזר למשרד ברגל מנסה לנקות את ראשה ממאיה .


תגובות (4)

אני ממש אוהבת את הסיפור הזה *~*
העלילה שלו תמיד משאירה אותי במתח ואני לא מצליחה לעזוב את המסך.
חסר לך ואת לא ממשיכה לי !
תמשיכי (=

23/03/2013 14:46

אוייי ספירי תודה רבה לך!!!!
את לא מבינה בכלל את כמה את מעודדת אותי!!!!!

23/03/2013 15:43

אני לא מאמינה שפספתי כול כך הרבה פרקים , זהו אני עומדת לבדוק את הפרופיל
שלך כול יום !!

07/04/2013 11:19

דנהההההההההההההההההה
סוף סוף!!!!!! כבר חשבתי שאני לא מעניינת אותך!

07/04/2013 13:16
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך