שומר הסף…8

יום לאחר מכן לקראת השעה 10 בערב נשמעה דפיקה בדלת יסמין קמה וגילתה את חן עומד רציני , "אני צריך לדבר איתה " ביקש , חן נכנס ויסמין סגרה את הדלת . היא רמזה למאיה שהיא בחדר לכל מקרה .
"אני לא יודע מה להרגיש ואיך… " אמר חן נואש , הוא התיישב על הספה והביט ברצפת החדר כאשר ראשו מורכן על ידיו .
מאיה נקרעה על צערו והתקרבה אליו , היא התיישבה על הרצפה מולו והביטה בו , "למה מאיה? " שאל , "אני באמת אהבתי אותך , ואני עדיין . למה לא סיפרת לי " .
מאיה חיבקה אותו וראשו צנח לצווארה .
"אני מצטערת . ליזי השביעה אותי , היינו חברות טובות נסה להבין אותי ואותה . " אמרה והדמעות עלו בעיניה , "לי לא היה קשה ? , איבדתי חברה ,אחות אתה חושב שאני לא מרגישה אשמה? . איבדתי את שניכם באותו יום " אמרה חנוקה .
"מאיה! " נשמעה צעקה מהחדר .
מאיה התרוממה מהרצפה וניגשה במהירות לחדר .
"הוא התקשר אליי " אמרה לחוצה .
לאחר כמה שניות הטלפון של מאיה צלצל , "הלו " ענתה ,
"הנקמה תגיע בגללך ובגלל השנייה איבדתי אותה . אני יגרום לך להשתגע לסבול ורק אז אני יהרוג אתכן . לאט ובהנאה . הנקמה שלי ושלו תגיע " אמר וניתק.
מאיה הביטה ביסמין ועיניהן אישרו את מה ששמעו . "חן תתקשר לאופיר או לב . תבקש מהם להגיע " אמרה מאיה מהוססת .
שתיהן פרצו בבכי .
"אופיר , זה חן תגיעו לדירה של הבנות " אמר חן לחוץ ומבולבל .
"מה קורה שם ? " שאל לב ,
"הן קיבלו שיחת טלפון ונכנסו להיסטריה , אני לא יודע מה הולך פה " אמר .
"בדרך " אמר אופיר וניתק .
"בן זונה " קילל אופיר והם יצאו מהמשרד .
בהגיעם לבניין קיבלו אופיר ולב דיווח מחברת הסלולארי על פרטי השיחה , ומהסוכנים על העדכונים האחרונים סביב השכונה .הם נכנסו לדירה ללא דפיקה ומצאו את הבנות יושבות על הספה וחן אבוד .
"חן אתה צריך ללכת איתו " אמר אופיר וסימן לסוכן שהגיע אחריהם , חן הנהן ברצינות והתקרב לבנות , הוא ניגש למאיה והביט בה , היא הרימה את עיניה ההמומות לעיניו , "מאיה יהיה בסדר , אני אוהב אותך " לחש.
הוא עצמה את עיניה והרכינה את ראשה הוא נשק למצחה והתרחק ממנה .
אופיר סגר את הדלת אחריו ולב ניגש לבנות , הוא הרים את ראשה של יסמין ומדד לה דופק , "דופק מהיר . אופיר תחפש שוקולד " ציווה לב והביט בפניה של יסמין .
"יסמין צאי מיזה ! . הדופק שלך רץ , את תתעלפי ! " ציווה לב , יסמין החלה להרגיעה את נשימתה ונגסה בשוקולד שאופיר מצא .
כשניגש לב אל מאיה נתנה בו מבט קר ולב התעלם .
" אני בסדר! " הכריזה מאיה ולא נתנה לו .
"הנקמה שלי ושלו " חזרה יסמין בשקט , היא עברה על מחשבותיה ונזכרה , מבטה הפך למבוהל ומאיה התקרבה אליה , "יסמין למה הוא התכוון " שאלה .
יסמין נעמדה על רגליה ורצה לחדרה . מאיה הלכה אחריה וכך עם אופיר ולב . "בנות מה קורה " שאל אופיר . יסמין החלה להוציא מהארון בגדים והשליכה אותם לרצפה , "איפה היא הניחה את זה פאק! " צעקה יסמין כמשוגעת ,
" מה זה יסמין דברי כבר ! " כעסה מאיה .
"רגע מאי , רגע " אמרה כמודאגת , היא יצאה לחדר האמבטיה והוציאה את ארון התרופות . מאחוריו גילתה יסמין את שחיפשה , היא הביטה בערכת ההיריון והתחברו לה החלקים .
מאיה הביטה בקופסא והניחה יד על מצחה . "אלוהים אדירים " אמרה מאיה .
"הוא צדק . " אמרה יסמין .
"בנות הסבר " דרש אופיר .
"הוא התקשר . ואיים שיהרוג אותנו ונקמה והכול ואז הגיעה חלק במשפט שלא ידעתי למה הוא התכוון " אמרה מאיה .
"היא לא סיפרה לך " אמרה יסמין.
"גם את לא סיפרת " אמרה מאיה המומה .
מבטיהן נפגשו וניצוץ ויכוח הופיעה .
לב משך את מאיה מחוץ לאמבטיה והוביל אותן לסלון .
" תתחילו להסביר" דרש .
"נראה לי שהיא יודעת " אמרה מאיה .
יסמין הביטה בה בבלבול והניחה את הקופסא על השולחן .
" לפני שגילנו שהוא אלים , היא סיפרה לי שהמחזור שלה מאחר , קניתי לה בעצמי שתי ערכות . היא טענה שהיא לא השתמשה בהן כי זה היה איחור . אבל חסרה קופסה . אלוהים היא השתמשה בזה! " .
מאיה שתקה כל השיחה . ויסמין סיפרה על השיחות .
"מאיה יש לך משהו להוסיף ? " שאל אופיר , מאיה המשיכה לבהות בערכה והנהנה .
לב יצא לשיחת טלפון ואופיר השאיר את הבנות לבד .
"ידעת ולא סיפרת בחקירה " אמרה מאיה , "לא סיפרת לי " אמרה שוב .
"מאיה , זה לא היה כזה משמעותי , היא שכנעה אותי שהכול בסדר . תסתכלי עליי " ציוותה , מאיה הביטה בה וראתה את יסמין האמיתית ,
"אלוהים אני מצטערת ! " אמרה מאיה וחיבקה את יסמין .
"סליחה ,סליחה . אני אוהבת אותך " אמרה מאיה.
לב ואופיר חזרו וגילו אותן מחובקות .
"פלאפונים " ציווה אופיר .
"גם מעקב על הפלאפונים ?" שאלה מאיה , לב הביט בה וענה "תתחילו לחשוב פעמיים לפני שאתן מדברות דרכו" .
לאחר שעת הדרכה , אופיר ולב הניחו לבנות ועזבו את הבניין , כעת היה ניתן לראות בבירור את הסוכנים בשכונות , את המעקבים אחריהן . זה עורר אצל מאיה תחושת ביטחון .
"אני יכול להוריד לך את הראש מהמרחק הזה . תתרחקי מהחלון " ציווה לב את מאיה ,
מאיה חייכה לנוכח ההודעה . "אתה אף פעם לא ישן ? " החזירה והמשיכה להביט מהחלון .
"ואת?" .
"לא כשחולה נפש מסתובב בחוץ " .
"לכי לישון . את בטוחה " ענה .
"לב… " שלחה לו , לב הביט בהודעה וידע מה יבוא אחריו .
"הלוואי ויכולת להיות לידי רק לרגע הזה … " כתבה מאיה באומץ .
"אני כאן … אני רואה אותך יותר טוב מכולם , משגיח עלייך כשאת עוצמת עניים . ורואה את העניים שלך דבר ראשון כשאת קמה " . מאיה התרגשה לנוכח העובדה שסוף סוף הוא מנחם אותה .
"ועכשיו זוזי מהחלון ולכי לישון " שלח שוב .
מאיה חייכה והניחה את ידה על החלון . "הלוואי שזה היה אחרת… " כתבה ומחקה את ההודעה . היא הלכה לישון ללא מענה הוגן עבורו .
2 לפנות בוקר התעוררה מאיה מסיוט שחלמה , היא הדליקה את האור בחדר והביטה בעצמה , פניה מלאות זיעה ופחד . צלצול ההודעה הלחיץ אותה ,
"מאיה ? " שאל לב ,
מאיה השיבה להודעה "הכול בסדר " ענתה .
"למה את ערה? " .
"למה אתה ער ?" החזירה .
"הבטחתי לך שאשמור עליך" ענה . משהו ביחסו השתנה הבחינה מאיה .
"אני צריכה אותך כאן " ענתה .
אלוהים אדירים! חשב לב איך הוא סיבך את עצמו הפעם .
מאיה שטפה את פניה וניגבה אותן היא חזרה אל מיטתה כאשר לב נכנס בשקט אל חדרה מאיה עמדה לצרוח כאשר הספיק להניח יד על פיה.
"זה אני " לחש . "יסמין ? " שאל ,
"היא על כדורי שינה לא תתעורר גם אם ייפול טיל " הסבירה . "אתה הזוי לגמרי " לחשה ,
לב הביט בעיניה והסיט קבוצת שיערות מפניה , הוא ליטף את פניה בעדינות ומאיה עצמה את עיניה לנוכח ההרגשה .
היא קמה ממיטתה וסגרה את דלת חדרה בשקט .
לב התיישב על מיטתה והביט בה מתוחה . מאיה התקרבה אליו לאיטה ולא האמינה שהוא נמצא מולה , גברי מאי פעם , מוקסמת מעיניו העבירה מאיה את אצבעותיה על פניו . "מאיה " לחש . כאשר אמר את שמה צמרמורת עברה בגבה , הוא החליק את ידו מתחת לשיערה ומשך את שפתיה לשלו . והא נישק אותה בפראות , ללא עדינות כלל וכלל , "רגע , אויר " ענתה מאיה וניסתה לנשום , הוא קם מהמיטה והרים אותה , מאיה כרכה את רגליה סביבו והוא השעין אותה על הקיר , ושוב הם התנשקו ולב איבד את תחושת הזמן , האויר וכל דבר שנשבע לזכור . הוא הניח אותה על המיטה והביט בה , "בבקשה תסלקי אותי מאיה , תגידי לי ללכת , תגידי שאני מטריד אותך בבקשה " אמר לב נלחם בעצמו .
מאיה הביטה בו בעניים מעורפלות וניסתה להבין . "לב . אל תעשה את זה . אל תזרוק הכול עליי " אמרה והתרחקה ממנו , לב הבחין שהיא נפגעה ומשך אותה בחזרה אליו ,
" היי , אני רוצה שתביני שזה מעשה שלא ייעשה שוב ! . מאיה עשיתי טעות שבאתי לכאן . אני מסכן את העבודה שלי ואת הביטחון שלך . את באמת מוכנה לקחת אותי כחד פעמי ? " שאל .
מאיה הביטה בעיניו וידעה שעליה להחליט . "כן " ענתה . "תישאר לב . אני צריכה אותך . את השקט שלך . הביטחון שלך " לחשה וקירבה את פיה אל פיו .
לב נישק אותה באגרסיביות , ומאיה קיבלה אותו .
היא משכה את חולצתו וגילתה עור חיוור ומוצק ,היא ליטפה בעדינות את זרועותיו הארוכות והקשות ולב לא יכל לסבול את ההרגשה שהיא מסוגלת להוציא אותו מהכלים .
הוא הביט בה בחשכה ונישק אותה ארוכות , הוא עבר לצווארה וידיו הצמידו אותה אליו .
"לב " לחשה מאיה את שמו ולב אבד בעיניה .
מאיה התעוררה מבוהלת , "היי את בסדר " לחש לב וליטף את גבה .
"מה השעה ? " שאלה מבוהלת " 5 וחצי " ענה .
"יש עוד שעה תחזרי לישון " ציווה .
"אתה באמת לא ישן נכון ? " שאלה ונשכבה מולו בחזרה .
היא הביטה בכתפו ונזכרה בנשיכה . נגעה בשריר וצחקה לנוכח הבעת פניו . "מצטערת על זה ".
"כן גם לי יש על מה להצטער " אמר במבוכה והביט בצווארה .
"כמה זמן זה ככה מאיה ? " שאל ,
מאיה הבינה שהוא מדבר על הסיוטים , "אני מניחה שמהתאונה . האש חוזרת כל פעם מחדש . מאז אני ויסמין נוהגות לברוח אחת אל השנייה , מהפחד להיות לבד בחדר " .
לב משך את מאיה מעליו ונישק אותה . שניהם שתקו והבינו שלב חייב ללכת ברגע זה .
בזמן שלב התלבש ומאיה אספה את בגדיה מהרצפה הודתה – "שום דבר לא נוח בך " .
הוא הביט רגע ברצפה וחייך לב התלבש ויצא מהבית כפי שהגיע .
מאיה הספיקה להתקלח ולהתארגן עד שיסמין התעוררה היא עטפה את צווארה בצעיף להסתיר את סימני הלילה וניסתה לשדר שיגרה .
לב הצליח להתחמק מסוכניו וחזר לביתו .
הוא התפלל שהיא תמשיך ולא תייחס לטעות שלו חשיבות רבה וקיווה להמשיך את תפקידו , תפקידו היה כל חייו .
הוא אהב את התפקיד יותר מאשר את עצמו , יותר מאשר את משפחתו אשר עזב ועלה ארצה לטובת המדינה .