שמיים פרק 15

פרק 15

עוד כמה ימים עברו כרגיל. חוץ מזה שהסיוטים נראו יותר ויותר גרועים. כל יום ניק נראה יותר ויותר מודאג ולא הסכים לספר לי למה, אבל לא היה לי קשה לנחש, וזה הדאיג אותי מאוד. זה הגיע לשיא כשהתחלתי ללכת מתוך שינה. ניק התעורר כמעט מיד ותפס אותי לפני שהגעתי לפתח האוהל. כשנגע בי צנחתי והתחלתי לבכות כמו משוגעת ואני אפילו לא יודעת למה. רק זכרתי תחושה חזקה מאוד של געגועים. לא ידעתי למה, אבל רציתי את הדבר הזה כל כך שלרגע זה איים למחוץ אותי. מאותו רגע ניק התחיל להסתגר באוהל כל זמן שיכל, חושב לעצמו. ידעתי שהוא מתכנן משהו אבל לא ידעתי מה.
אבל ביום ראשון קרה הכי מוזר שקרה לי מאז שהגענו לשמיים, אני חושבת. ליאו ניגש אלי. הייתי באמצא תורנות כביסה בנהר הצמוד לנו כשהוא ניגש אלי. ככה זה הלך:
“כריס?” שמעתי קול מאחורי. “ככה דני אמר שקוראים לך".
הסתובבתי בהפתעה. כשראיתי מי זה היה לקחתי צעד אחורה לנהר. ואני מתכוונת לתוך הנהר.
הוא הלבין כמו הסדין שבדיוק רחצתי. “את בסדר?!” אמר והושיט לי יד. הנהר לא היה עמוק והאמת שלא הייתי לוקחת את היד שלו גם אם החיים שלי היו תלויים בכך, אז עליתי לבד.
נראה שהוא נרגע כשראה שהייתי בסדר מספיק כדי לבהות בו בכעס. “אני ממש מצתער, לא התכוונתי להבהיל אותך. אני רוצה לדבר איתך".
“אני יכולה לפחות להחליף בגדים קודם?” אמרתי.
“נו, אם את חייבת” אמר בחיוך, שנראה מאולץ קצת. נשפתי בכעס והתחלתי ללכת לאוהל והחלפתי בגדים.
“בואי" אמר והתקדם לעבר היער. לא הלכתי אחריו. הוא גלגל עיניים. “אני מבטיח, אני רק רוצה לדבר. פשוט בפרטיות".
בחנתי אותו לרגע. החלטתי שאני אוכל להתמודד איתו במקרה הצורך. “טוב, בסדר" אמרתי בכניעה, אחרי כמה שניות.
הלכנו לעבר היער. הוא התחיל לדבר רק כשנכנסנו, ואם חשבתי שעד כאן היה מוזר זה כלום לעומת מה שאמר.
“הדבר הראשון שאת צריכה לדעת זה שבחיים, אבל בחיים, אני לא אשקר לגבי דניאל או וונסה. הייתי ילד קטן בן שנתיים כשהם אימצו אותי מהרחוב והביאו אותי לכאן. אני לא יודע איך אפילו הגעתי לרחוב, אבל אני יודע שהם הצילו אותי ודאגו לי. מאז, כבר 10 שנים, הם כמו הורים בשבילי. ובגלל זה מאוד קשה לי להגיד את מה שאני אומר עכשיו". הוא לקח נשימה עמוקה. ההבעה שלו הייתה טרודה ומפוחדת וכל כך שונה מההבעה השובבה הרגילה שלו שממש פחדתי.
“בזמן האחרון הם שניהם מתנהגים מוזר נורא ותמיד מתלחשים. התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר הרבה לפני שהגעתם. פעם אפילו שאלתי אותם מה הם עושים והם תרצו משהו מהר ומיהרו לברוח. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שאני קטן מהם והם חושבים שאני צעיר מדי בשביל לדעת. אבל אז שמעתי חלק משיחה. לא הרבה, רק משהו על המשמר. זה לא היה נשמע מוזר כל כך, אבל אז וונסה אמרה 'הפגישה נקבעה לעוד שבוע ממחר'. זה כבר היה חשוד יותר. מאז אני עוקב אחריהם ומנסה לברר עוד. לא גיליתי יותר מדי, אבל מה שגיליתי היה ממש מטריד. שמעתי אותם מתכננים עוד פגישות ומשהו על רשימות שהם צריכים להעביר. עד יום שלישי בלילה. שמעתי את וונסה מזכירה אותך. הייתה הפרעה באמצע אבל כשהם המשיכו, וונסה אמרה שלפי דעתה צריך לספר עליכם, קריסטי, ניק וג'ייד, למישהו. דניאל ניסה להוריד אותה מזה. הוא נשמע ממש היסטרי. לא בדיוק הבנתי את כל מה שאמר. זה היה משהו כמו: 'את יודעת שאם תגידי כנראה יקחו אותם'. הם ניהלו וויכוח ממש גדול על זה. בסוף דניאל ניצח. אבל לא נראה לי שזה יחזיק הרבה זמן. וונסה תנצח בסופו של דבר. אני לא יודע בדיוק למה, אבל נראה לי שאתם בסכנה.”