Anime.El
יש עכשיו בסיפור שתי נקודות מבט,מקווה שנהנתם(:

שמים גשומים-פרק 3

Anime.El 14/02/2013 885 צפיות אין תגובות
יש עכשיו בסיפור שתי נקודות מבט,מקווה שנהנתם(:

כיסיתי את עיניי בכפות ידי כדי להסתיר זאת,הייתה בשעון תמונה של ליצן חושף את שייניו,ואמי סיפרה לי מה זה אומר."מה קרה,שלג?" שאל טראול,נראה די חנוק מהמראה שלי,הסטתי את כף ידי מעיניי,ולא הסתכלתי יותר על השעון."סתם..נזכרתי במקום מזעזע אחד." השבתי,כדי שטראול לא יחשוד בי הדבקתי חיוך מזוייף על פני."אתה יכול להמשיך,דיברת על קוף?" שאלתי הוא הנהן ופתח את פיו כדי להתחיל לדבר."קוראים לו שרל,והוא קרוב משפחה של חבר שלי" הוא פתח שיחה,הרגשתי שהיא תהיה ארוכה."ומה קשור קוף,מה הוא יכול להועיל לנו?לתת לנו בננה?" שאלתי בזלזול,הוא גנח מרוב צחוק."מה כל כך מצחיק?" שאלתי,נשענתי על מכונית;היא הייתה כחולה ומנצנצת,חשתי כי היא חדשה."לא סתם,אני פשוט אוהב את חוש ההומור שלך" אמר ונשף,הסתכלתי עליו במבט רציני,כדי שימשיך."טוב,אני מבין…אז יש לו מן חגורה מיוחדת כזאת-","ומה היא תועיל?"קטעתי אותו."היא תועיל לנו לחזור הביתה" השיב."חח אוקיי..ואיפה נמצא את זה?" שאלתי."ברשותך" הוא אמר והושיט יד באוויר,הסתכלתי אחורה והתבוננתי בכרכרה שמונחים בגבה תפוחים,ואת הכרכרה מוביל סוס לבנבן ומבהיק."אתה בטח רוצה לגנוב את זה,נכון?" שאלתי אותו והעפתי מבט לעבר הסוס."לא ממש לגנוב…להשאיל.."אמר והציץ בפניו חיוך זדוני קטן,הוא שיפשף את ידיו,חשתי כי הוא כבר מוכן לגנוב את הכרכרה."טראול,ידידי,אף פעם לא ראיתי אותך ככה,וסורי לבשר לך,אבל אני די מפחדת עכשיו.."מלמלתי,הוא החזיק בזרועי והוביל אותי בדהירה לעבר הכרכרה,הבחנו שהאיש המחליט עליה שם לב אלינו,עלינו מהר והתחלנו לדהור בגבו של הסוס."זה היה קל.."נשפתי בהקלה."כדאי שתציצי אחורה.." אמר טראול,הצצתי אחורה וראיתי את האיש ממלמל מילים ורודף אחרינו,הסתרתי את הצחוק שלי בעזרת כפות ידי,גם טראול נראה מצחקק."מה את חושבת לעשות עכשיו?" שאל טראול,מיד ידעתי את התשובה,אפילו לא הייתי צריכה להרהר."כמו מה אתה חושב התשובה?" שאלתי וחייכתי חיוך רחב,הוא הנהן והמשכנו לדהור."טוב אני רעב…"מלמל,הצצתי אחורה וראיתי שהאיש ההוא רחוק מאיתנו."יש פה תפוחים." עניתי.הוא לקח תפוח אחד ונגס,עשיתי בעיקבותיו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~נקודת מבטה של דמות לא מוזכרת בסיפור,אליזבת~~~~~~~~~~~~~~~~

"תא דם" הכרזתי,וסימנתי לשתי נערים להסיט את הבד המרופד מהפסל."סליחה.."מלמל איש,הסתכלתי עליו בעצבנות,והשאר לא הבחינו בוא,הם התבוננו בתדהמה בפסל."כן,במה אוכל לעזור לאדוני?" שאל וקדתי קידה קצרה."ראיתם טרול סגלגל ונערה שניראת כבת 16 רוכבים על סוס ונוגסים בתפוחים?"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך