JustHereForFun
לילה טוב כולם! תגיבו!

׳מעורבים׳- פרק 2 ׳היא לא זוכרת כלום׳

JustHereForFun 30/08/2014 532 צפיות תגובה אחת
לילה טוב כולם! תגיבו!

הדבר הראשון שהחלטתי לעשות היה לחפש את החדר אוכל, ליתר דיוק את המבטח.
אם יש משהו שלמדתי בהתנסות הארוכה שלי עם עשרות- אולי מאות- בתי ספר זה להתחבר עם הטבחים, זה הכי שימושי במיוחד במקרה של צרות או במקרה של רעב.
פניתי במסדרון ונתקלתי במישהו, הדפים שלו התפזרו על הרצפה.
״מצטער״ אמרתי ועזרתי לו להרים את הדברים ״אני לוקאס״ אמרתי
״תומס״ אמר, כן את זה כבר ידעתי, ידעתי גם שהוא לא מקובל כאן, שהוא תלמיד מצטיין, חביב המורים וחביב הבריונים כאן, מישהו בשם ניק מתנקל לו, ויש לו רק חברה אחת טובה, מישהי בשם נואל.
אני שונא את השם הזה ואת המשמעויות שהוא מביא איתו עבורי.
״אני מאוד ממהר״ אמר תומס ״ברוכה הבאה״ הוא פנה ללכת.
״תגיד איפה המטבח?״ שאלתי
״בהמשך המסדרון ואז ימינה, אמר בלי להביט בי ומיהר. ידעתי גם שהוא לא באמת ממהר, הוא פשוט לא רוצה להישאר עוד קצת בחברה של אנשים, הוא מיהר להסתגר בחדרו ולהמשיך לקרוא את הספר שהתחיל ממש אתמול.
התקדמתי במסדרון כפי שאמר, פניתי ימינה לתוך החדר אוכל ונכנסתי לחדר שכתוב עליו ׳צוות בלבד׳.
הריח שמילא את אפי היה ריח של בשר עם ירקות, עשרות סירים על הכיריים וטבחית אחת, בשם אבי, מתרוצצת בינהם.
״שלום״ אמרתי והתיישבתי על ערימת הארגזים שהייתה בפינה.
״שלום״ אמרה זורקת פלפל שחור לתוך אחד הסירים.
״אני לוקאס, התלמיד החדש״ אמרתי
״ובאת להתיידד עם הטבחית?״ שאלה בהרמת גבה
״גם… וגם כי אני רעב״ אמרתי והבטתי בה בחיוך מבויש.
״בטח חמוד שלי! לא משאירים בן אדם רעב! בטח שלא במשמרת שלי״ היא הוציאה לים ודחפה לי לשם דברים, ביצת עין, בצל ירוק, עגבנייה, והביאה לי
״תודה״ אמרתי והגבתי בכריך ״לא אמרת לי איך קוראים לך?״
״אבי״ אמרה בחיוך. אני מוצא חן בעינייה. ידעתי את זה. ״טוב חמוד שלי, לך להכיר את הפנימייה, אם אתה רעב בוא לאכול״ אמרה דוחקת בי לצאת, ידעתי שזה בגלל שהיא עסוקה, הודיתי לה ויצאתי החוצה.
עשיתי עוד סיבוב קצר בחוץ, סורק את התלמידים, לומד קצת מי נגד מי, מי אוהב את מי, עם מי כדאי להתחבר.
לפעמים יש יתרונות לכוח שלי.
כשנכנסתי לחדר, קיבלו את פניי מבטיהם המודאגים של סקאי ואדם.
״טוב שנזכרת לחזור״ אמרה סקאי.
״לא ידעתי שיש לי הקצבת זמן״ אמרתי בעוקצנות.
״זה לא הזמן״ אמר אדם ״זה קשור אליה״
״אליה?״ הרמתי גבה
״כן״ אמרה סקאי
״למי?״ שאלתי
״למי אתה חושב?״ אדם ענה
״לא יודע אבל אולי במקום לשחק בניחושים תגלו לי״ אמרתי עם מעט כעס בקולי.
״נואל״ אמר אדם, זעם הציף את גופי ודחפתי את אדם לקיר, סקאי משכה אותי אחורה והניחה את ידיה על כתפיי.
״לוקאס תירגע״ אמרה
״לא מדברים עליה! מי כמוכם יודע שלא מדברים עליה!״ צעקתי בזעם והרגשתי את פניי מאדימות. ״מה נזכרתם בה פתאום? שלוש שנים לא דיברנו על זה מה קרה פתאום?״ כעסתי
״לוקאס היא כאן״ אמרה סקאי בצעקה ״היא כאן והיא לא זוכרת כלום!״
קפאתי והרגשתי את גופי זולג מהקיר לרצפה.
היא כאן.
היא כאן והיא לא זוכרת כלום.
המילים התחילו לחלחל בי.


תגובות (1)

מדהים!!!! איך באלי לדעת מי זאת נואל !!!! תמשיכי ומהר !!!!!!!
פרק מותח , מעניין , וכתיבה ממש יפה !!! מה עוד אפשר להוסיף ? אני אקצר את המחמאות כדי שתביני עד כמה אין סוף ואין גבול למוכשרת כמוך :) !!!!
מחכה לפרק הבא ! :)

30/08/2014 22:49
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך