D.&.D -פרק 1

ג'ארלוס, אלף אפל מכשף פנה אל ידידו הטוב ביותר, חצי אורק ברברי בשם ארקרוס. הם ושאר חבורתם (הכללה גם נוכל הוביט בשם דרייק גרייבס, דרואיד אלפי שכונה "האלף הירוק", לוחם אנושי המתכסה בשריונות ברזל כבדים ששמו היה לא אחר מארתוריוס, כוהן בן אדם בשם אלוויס ומלווה שהצטרף לא מזמן שאת שמו הם עדיין לא ידעו) הגיעו לפיצול.
"לכו על הדרך השמאלית." קרא ארקרוס ורץ שמאלה בלי לשאול את חבריו. הם ידעו שבקצה אחת מהדרכים האלו ישנו גביע זהוב ומבורך שייתן להם את הכוחות שהם צריכים כדי להביס את צבאות האל-מתים הצרים על הכפר נס-לחם ואולי לעלות דרגה. הם לא רצו להסתכן ולהתפצל, כי הם ידעו על הסכנות האורבות בדרך לגביע ולא רצו להסתכן ולהגיע לקרב קשה כשהם לא יחד, אז שאר החבורה רצה בעקבות ארקרוס בשביל השמאלי. הם רצו בדרך המפותלת, רצו עוד ועוד והגיעו אל כן זהוב עליו היה הגביע הזהוב, מחסל האל-מתים האולטימטיבי. "האלף הירוק" תפס באחת מידיו את הגביע ופתאום נשמעו סביבם קולות גרירה של עצמות ומולם עמדו כ-20 שלדים אפרוריים. ג'ארלוס שילח בהם כדור אש, אך פספס ופגע קשות בידידם המלווה. ארקרוס הפיל כחמישה מהם עם גרזנו האדיר בזמן שדרייק גרייבס ניסה עליהם את הרעל החדש שלו, אבל לצערו אל-מתים חסינים לחלוטין לרעלים. ארתוריוס הפיל כמה מהם בחרבו, אך כאשר כמה שלדים יצאו שוב מהאדמה החבורה הבינה שכדי להם לברוח. כולם הצליחו לרוץ מהר יותר מהשלדים, שיש להם מחסר של 1- לזריזות, חוץ מהמלווה. השלדים גררו אותו אליהם, אך ברגע האחרון האלף הירוק נזכר בגביע שבידו ושילח בעזרתו קרני אור קטלניות לאל-מתים וחיסל את קבוצת השלדים. הוא פנה במהירות כדי לרפא את המלווה, אך זה היה במצב קשה מדי. "תשלימו את משימתנו." אמר. "אל תתנו לשום דבר לעצור אתכם." ובאמרה זו הוא התגלגל על גבו ונדם.

"ונמשיך בשבוע הבא!" קרא השה"מ אל קבוצתו, שחלקה, כמו השחקן של ארקרוס היו מדוכדכים על מות המלווה חסר השם, אך כמה אחרים, כמו שחקנו של האלף הירוק, שמחו על כך שהם הצליחו למצוא סוף כל סוף את הגביע הזהוב ובקרוב נס-לחם, כפר פשוט בעולם הדמיוני שלהם שמייצר לחם טוב במיוחד וכרגע נמצא במצור של צבא האל-מתים הקטלני מארוויס, הארץ האפלה של האל-מתים, יוצל. כל אחד מהשחקנים הלך לביתו שליו ורגוע, אך השה"מ תהה אם המהלך שהוא עשה כעת היה נכון. כי השה"מ הזה ידע שבמקום כלשהו, בין ממלכות הדמיון, באמת יש את הדמויות האלה, באמת מישהו עכשיו מת וחבורת הרפתקנים אמיתית, המכילה את האלף הירוק, דרייק גרייבס ושאר החבורה יושבת ומחכה תחת כיפת אנרגיה לשבוע הבא, לרגע בו שוב יתנו להם הוראות מה לעשות והם יוכלו סוף סוף לחזור לכפר נס-לחם ולשחררו. הוא ידע שגם חלק מהעניין עובד בכיוון ההפוך- התת-מודע של השחקנים "קורא" את מה שקורה בעולם הדמיוני כביכול וגורם שמה שקורה שם יקרה גם מסביב לשולחן, במשחק "מבוכים ודרקונים" המגשר בין העולמות. אבל מה שהשה"מ לא ידע היה שלדמויות יש תוכניות אחרות לגמרי.

"אין לי כוח שוב ושוב להתעטף בכיפת אנרגיה ולחכות לשבוע הבא" אמר האלף הירוק והתיישב מדוכדך סביב המדורה של חבריו. "למה שכפר נס-לחם יצטרך לחכות עוד שבוע עד שנקבל שוב הוראות ונציל אותו?"
"אבל השחקנים נותני ההוראות כל כך צרי אופקים," אמר ג'ארלוס, האלף האפל, "אם נלך ישירות לארוויס ונשמיד את האל-מתים מהיסוד, נהיה במצב טוב הרבה יותר. בעזרת הגביע הזה נביס בקלות את הליץ' השולט בארוויס ונשמיד את כל האל-מתים בעולמנו!" חבריו לקבוצה הנהנו בהסכמה, כיבו את כיפת האנרגיה ויצאו אל ארוויס.

השה"מ שם לב למה שמתרחש בעולם הקסום. הוא הולך לעשות לשחקניו טוויסט בעלילה.