פוטוגני

22/11/2009 1059 צפיות אין תגובות

פוטוגני

אני צלם!!
בהתחלה הצילום היה ההובי המועדף שלי, לאחר מכן הפך למקצוע. אבי היה צלם מקצועי. מאז היותי בן שלוש היתה לי מצלמה משלי ובהדרכת אבי צילמתי אלפי תמונות. מאז אני רואה את העולם רק דרך עדשת המצלמה. לא יכולתי לשפוט אדם או נוף או כל דבר אחר בלי לצלם אותו קודם לכן. רק דרך עדשת המצלמה יכולתי לשפוט אם האדם שעומד מולי הוא אמין או רמאי, אם הנוף שאני רואה הוא יפה או מכוער. ללא הצילום לא הייתי יכול לשפוט. פעם רציתי לקנות מכונית. לא יכולתי לדעת אם המוכר אדם אמין. לא העזתי לקנות את המכונית בלי לצלם אותו קודם לכן. צילמתי מספר צילומים שלו וחזרתי הביתה כדי להתבונן בהם ולשפוט את המוכר. התמונות אמרו לי כי הוא אינו אמין ואין להסתכן בקשרים מסחריים עמו. לא קניתי את המכונית. כעבור מספר ימים, חברי קנה אותה ושילם עבורה סכום מוגזם. אז התברר לו כי המכונית שקנה אינה שווה יותר ממחצית הסכום ששולם עבורה. חברי ניסה לאתר את המוכר הרמאי ולא הצליח. אז היתה לי הוכחה נוספת שרק דרך עדשת המצלמה ניתן לקבוע את טיבו של האדם.
יש הבדל יסודי בין מה שהעין ראה לבין מה שעדשת המצלמה מצלמת! הנוף הטבעי שאדם רואה בעין יהיה שונה בתכלית השינוי מהנוף שהמצלמה מצלמת! בתמונה המצולמת תבחין בפרטים רבים שלא יכולת להבחין בהם בעין. אותו הדבר אמור בבני-אדם: יתכן ותראה בחורה יפה שתרשים אותך בהופעתה אך לאחר שתצלם אותה ותבחן את התמונה תגלה שהיא אינה יפה בכלל. ולכן באה האבחנה: אם האדם פוטוגני או אינו פוטוגני!! יתכן ואדם רגיל לא יבחין בהבדל המהותי הזה, אך אומן צילום יכול לקבוע בדיוק מי הוא פוטוגני ומי לא. ואני כידוע לכם אומן צילום!!
ביצעתי אלפי ניסיונות ובכולם הוכח לי כי העדשה צודקת יותר מעין האדם. מאז האמנתי רק בתמונות שראיתי או צילמתי. הסיבה לכך פשוטה ביותר:
לעין האדם מצטרף גורם נוסף,
חשוב ביותר:
זה הוא רגש.
האדם רואה בעין ולבו עוסק ברגש,
ולכן הקביעה שלו אינה אמינה כיוון שהרגש שותף לעין. לעדשה לעומת זאת, אין רגש בכלל. היא מצלמת כל דבר כפי שהוא ולכן הצילום אמין יותר.

הדבר פעל כך עד שהכרתי את סועד!!
ממבט ראשון ראיתי שהיא בחורה יפה ומקסימה. פניה נראו לי כפני תינוק חלקים ואמתיים. מעיניה ניכר שהיא פקחית וחכמה, חיוכה נוגע בלבך ומרעיד את כל גופך. שערותיה השחורות והארוכות מונחות על כתפיה הלבנות והחלקות כאילו היו מונחות כך מאז שנולדה!
ראיתיה כפי שאני רואה חלום מתוק!
אהבתיה כאילו שבכל עולמי אין דבר קבוע וודאי יותר מאהבתה!
לא היתה לי הזדמנות לצלם אותה. הייתי כל כך עסוק באהבתה עד ששכחתי את הכלל העיקרי:
לא לשפוט אדם לפני שאני מצלם אותו!!
אהבתי אותה בעיניי ובלבי.
חשבתי שהיא הייצור היפה והנעלה ביותר שראיתי מעודי.
אך אני צלם!!
ולכן צילמתי אותה מאות צילומים,
בכל המצבים ומכל הזוויות.
הייתי בטוח כי הצילומים יאשרו את המסקנה שאליה הגיעה עיני והרגיש לבי.
כשפתחתי את התמונות נדהמתי!!
נדהמתי ולא האמנתי למראה עיני!!
מה קרה?
מה זה?
זה לא יכול להיות!!
סועד אינה פוטוגנית!!
פניה נראו בתמונות לא אמתיים!!
בעיניה מבט שקרי ולא טבעי!
שערותיה נראו דומות יותר לקש יבש מאשר לשיער של בחורה!
הייתי המום!! לא ידעתי למי להאמין!
בפעם הראשונה בחיי הטלתי ספק בעדשת המצלה!
לא יתכן שעיני ולבי טועים.
אולי הפעם המצלמה היא הטועה!!
עזבתי את המצלמה!!
עזבתי את מקצוע הצילום בכלל!!
אני אוהב את סועד
ולכן עלי ללטש את התמונות
כדי שיראו בדיוק את סועד כפי שעיני ולבי ראו אותה!
עמלתי על כך קשות במשך שעות ארוכות
עד שנראו בדיוק כפי שרציתי לראות אותם.
ונישאתי לסועד!!
כעבור שנה נאלצתי לגרש אותה!!
עין עדשת המצלמה היתה אמינה יותר מעין האדם!!
חזרתי למצלמה ולצילום!
ומאז איני מאמין לדבר מלבד המצלמה והצילום!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך