רועי נימני
זה הסיפור הראשון שלי , מקווה שתהנו ; )
אני כותב את הסיפור עם דורינה שאני חייב לציין שהיא כותבת מדהים , ואנחנו כותבים את הסיפור ביחד ואנחנו פשוט מעלים אותו אצלי : )
תהנו : )

בן של אלים . . שונה משל אחרים ! פרק 1

רועי נימני 28/02/2012 1470 צפיות 20 תגובות
זה הסיפור הראשון שלי , מקווה שתהנו ; )
אני כותב את הסיפור עם דורינה שאני חייב לציין שהיא כותבת מדהים , ואנחנו כותבים את הסיפור ביחד ואנחנו פשוט מעלים אותו אצלי : )
תהנו : )

אוקיי, לבן, הכל ממש לבן, ויש פה גם שער על ענן? איפה אני?
שמיים, זהו זה שמיים! מה אני עושה בשמיים?!
טוב די לדבר לעצמי, וויל תתרכז, ריכוז, ריכוז! אוקיי, מה הייתי עושה אם הייתי בשמיים?
"חכם אתה לא." שמעתי קול וקפצתי בבהלה, מה זה? הסתובבתי אחורה וראיתי זחל שמן ומכוער מהסוג השעיר הזה.. זחל מדבר בשמיים?! עוד לפני שהספקתי להוציא מילה ולהגיב הוא השתנה ברגע לעוד כמה סוגים של יצורים מוזרים, שבחיים שלי, כל החמש עשרה שנים שאני חי לא ראיתי, כנראה זה סוגים של חיות שנמצאים רק בשמיים או משהו כזה.
ואת כל זה הוא עשה בשבע שניות בערך, בזמן שאני מנסה לזכור את החיות שהזחל הפך אליהם- טוב לא ממש זחל, יותר יצור לא ידוע- הוא השתנה לבן אדם ; ובידו מטה , בקצה המטה היה אשכול גפן .ועל שערו המתולתל זר סגלגל עגול. על גופו הייתה טוגה יוונית לבנה וחגורה סגולה עם פסים זהובים ,
פניו היו מקומטים, שיערתי שהוא בן שבעים ונראה לי שטעיתי כי הוא הפך לתינוק עם מוצץ בפה ואז חזר לדמותו הקודמת- כאילו הוא מנסה להוכיח משהו- בעוד כולי מבולבל ולא מבין מה קורה , ורק רוצה לצאת מהמקום המזורגג הזה שאין לי מושג איך הגעתי אליו, שהייתי בכלל באמצע שיעור מתמטיקה והצקתי למורה, האיש בא אליי, התקרב ואמר, "אלף ולמד!"
לא עניתי, הנחתי שעדיף ככה, אבל ניסיתי לצרף אותם.. אל! רגע יכול להיות שהוא אל?
"תאמין לי או לא , אני אל היין והטבע. דיוניסוס." הוא אמר בשלווה.
לא יודע למה אבל צחקתי ממש בקול כאילו כרגע המורה שלי למתמטיקה נפלה עם כל הספרים ביד שלה וביד השנייה קפה וכל הקפה נשפך עליה.
וכנראה שהאיש הזה שמכנה את עצמו "אל" נעלב, כי הפרצוף שלו היה ממש ממש עצבני.
הוא המשיך ואמר, "הגעת לאולימפוס." ומחא כפיים כאילו מישהו אמר לו לעשות את זה.
אוקיי. או שהוא שכח את זה שצחקתי או שהוא סתם בחר לא להתייחס.
צחקקתי לעצמי. הבנאדם כנראה משוגע.. בכל זאת אל היין, הוא טיפה שיכור לא?
"רגע מה השעה בכלל?" ולרגע שמחתי כי בכל מקרה רציתי ששיעור מתמטיקה ייגמר, הסתכלתי בשעון, וראיתי שכל היד שלי מלאה בפצעים, כנראה שהוא זכר שצחקתי עליו. פלטתי קללה- מרשימה- ואז שמתי לב שהוא צוחק עליי! לא סתם צוחק, לא יודע אם בכלל אפשר להגדיר את זה כצחוק אלא יותר כמו.. טוב לא משנה.
כנראה שלא כדאי להתעסק איתו, עכשיו זה פצעים ואם מה שהוא אומר באמת נכון , לאלים יש כוח הרבה יותר עצום מזה..
אבל למה שזה יהיה נכון? אל? אולימפוס? מה אני בכלל קשור לכל זה?
כלומר קראתי פרסי ג'קסון והכל אבל עדיין, זה מיתולוגיה, לא? מיתוסים?
"אתה קשור. ותשכח מכל מה שקראת בפרסי ג'קסון זה שטויות גמורות, שאני אנהל מחנה של פושטקים צעירים?! ושיתארו אותי עם כרס?! מצחיקים." הוא אמר לי. כאילו הוא קרא את מחשבותיי, בעצם הוא כן קרא את מחשבותיי.
"אתה קשור. מאוד קשור." הוא אמר לי שוב. ניסיתי לזרום איתו.
"טוב, אמ.. דיוניסוס. מה אני עושה פה באולימפוס?" שאלתי.
"תקשיב, אם זה היה תלוי בי הייתי ממזמן מחזיר אותך לשיעור, יש לך מזל שההורים שלך רוצים אותך, אם לא.. עדיף שאני לא יאמר מה היה קורה." הוא חייך חיוך ממזרי שדי היה דומה לחיוך של ג'ק כל פעם שהיינו עושים משהו למורה שלנו.
"מה? ההורים שלי עכשיו בעבודה.מה זה קשור לאולימפוס? איך אתה בכלל מגיע למסקנות כאלה?
"אתה כבר תבין הכל. מה אתה עושה באולימפוס והכל." הוא אמר וניסה להעביר נושא. הוא לא רצה לדבר על ההורים שלי. "אתה תבין שתיכנס, אני סתם עומד פה בכניסה בתור עונש, ומחליף את טרמינוס." הוא אמר ונאנח.
רציתי להגיב אבל שתקתי, מה עונש? הוא פושע או משהו כזה?
"טרמינוס הוא לא אל רומי , אל הגבולות והשערים?!" שאלתי אותו, כי כן אני מתעניין במיתולוגיה, תתבעו אותי.
"מה זה משנה? רומי, יווני? הכל אותו דבר." הוא אמר.
ידעתי שזה לא נכון אבל לא הגבתי.
"טוב אז.. אני יכול להיכנס או מה?" שאלתי אותו.
לא יודע למה , אבל הרגשתי כאילו מישהו משתלט לי על המחשבה ומכריח אותי להיכנס.
"לא." הוא ענה על השאלה ששאלתי מקודם. "הכניסה היא לאלים ויצורים מיתולוגיים בלבד."
"אבל.. הם כבר נמצאים באולימפוס לא? ולפי מה שאני יודע אם הם רוצים לצאת, האלים פשוט נעלמים. לא יוצאים משער. אז מי בדיוק נכנס מהשער הזה?" שאלתי.
"כשאתה אומר את זה ככה , זה נשמע אחרת, ובאמת מה אכפת לי? אני סתם בתור עונש פה. אז אם לא תהיה רצוי שם שתדע שיכולים בשנייה להרוג אותך, אם אתה רוצה לקחת את הסיכון לך, אני לא מבטיח לך כלום!" הוא הזהיר אותי.
חשבתי כמה שניות, לא ידעתי מה לעשות.
להתקדם? לא להתקדם?
צעד אחד הפריד ביני לבין הכניסה, שוב אותה תחושה שהשתלטה עלי מקודם הופיעה. כנראה סימן ואני יודע כבר שלזלזל באינטואיציות שלי, לא כדאי, אז נכנסתי.
לא יודע למה. פשוט נכנסתי.
נכנסתי והמקום היה פשוט מדהים יצורים התעופפו, שחו, הלכו. מה לא עשו ?
הייתה מזרקה ענקית באמצע מאוד יפה ומקושטת,המון מבנים עם סמלים שונים ועוד מלא דברים שלא היה ניתן לפספס.נכנסתי לחדר שהדלת אליו הייתה מול המזרקה, דלת שאי אפשר לפספס ממש מפוארת אבל היא פשוט ריחפה,היא לא הייתה על הקרקע, אז בשביל להיכנס לקחתי כמה צעדים אחורה ופשוט קפצתי לרוחק כמו שבחיים לא קפצתי, נכנסתי לחדר בגלגול מטורף ובתוכה היו שניים עשר כיסאות ענקיים! לא יודע איך לתאר אותם זה היה פשוט ענקי! הכיסאות היו מסודרים באות ח' ועליהם ישבו אחד עשר אנשים- אלים יותר נכון- בגודל של פי 7 יותר ממני, שיערתי שהאל שחסר הוא דיוניסוס מן הסתם.
ממתי האלים קיימים? הם לא מיתוס?- שוב תקפו אותי השאלות האלה, אבל ניסיתי כמה שיותר להדחיק את השאלות ממוחי, כי כבר הבנתי מדיוניסוס שהם קוראים מחשבות.
או שרק לדיוניסוס יש את היכולת הזו?
לא נראה לי. זה לא הוזכר בשום מיתוס על המיתולוגייה היוונית!
כל העיניים היו נעוצות בי, כל אחד מהם לבוש אחרת עם סמלים מגוונים ובאמצע הייתה אח בוערת שכנראה סימלה את החיים.
הרגשתי ממש לחוץ ולא ידעתי מה לעשות- תקשיבו אם אף פעם לא נעצו בכם עיניים , אחד עשר ישויות אלוהיות מפחידות וגדולות ממך פי שבע, הרווחתם.
אחד מהם שהיה לבוש בבגד זהב אמר לי, "וויליאם? בזמן הקרוב, אתה תעלה לאולימפוס בפקודת אחד מהאלים, אינך עדיין יכול לדעת מי זה. אבל תדע שלא תוכל להגיע לכאן אם לא נזמן אותך,לפחות כרגע, תהיה מוכן בכל מצב. גם אם זה רגע מאוד אינטימי ואישי, בהצלחה לך וויליאם, לך אליה ותראה לנו שאתה יכול." הוא אמר בקריצה ידידותית.
הוא נקש באצבעותיו וכעבור רגע הייתי חזרה בשיעור מתמטיקה.


תגובות (20)

קודם כל זה סיפור ראשון מדהים!
דבר שני זה סיפור פשוט מושלם! D:
דבר שלישי, ברוך הבא לאתר.
דבר רביעי, תמשיכו מהר!!

28/02/2012 09:37

וואי את לא מבינה איך אני שמח : ) אני חדש פה ולשמוע את זה , זה רק מראה שאין על האתר הזה ! תודה רבה ממני ומדורינה , הפרק השני כבר התחיל . . הוא כנראה יעלה מחר !

28/02/2012 10:03

אויש רועי , תודה על המחמאה ; ))
ולוסי ?
שמחה שאהבת אני נמשיך אותו מחר : )

28/02/2012 10:08

בבקשה דורינה :)

28/02/2012 10:24

ואווו…
בתור סיפור ראשון (שלך ושל דורינה) זה פשוט מעולה!!
אהבתי את הרעיון מאוד!
ואוו אתם חייבים להמשיך מהר!!
אה, וד"א, ברוכה הבאה לאתר:)
נטלי:)

28/02/2012 13:11

מעולה

28/02/2012 14:45

תודה רבה רבה : ) ד"א אני בן חחחח : ) אנחנו נעלה את הפרק השני כנראה היום . . תודה לכם !

28/02/2012 22:09

וואו!
איזה סיפור יפה!
אהבתי במיוחד את ההתחלה, שלקח לו זמן להבין… זה היה מצחיק :)
תמשיכו בבקשה!
נ.ב.
ברוך הבא לאתר רועי…

28/02/2012 23:31

תודה באמת שתודה , כע ההתחלה באמת יפה היום אנחנו נעלה את הפרק השני תודה .

29/02/2012 07:31

לרועי נימני החביב ברוך הבא לאתר הסיפורים.
הסיפור שלך בשיתופה של דורינה (שאת סיפוריה אני מכירה ומגיבה להם בהמון תודה) אז יופי שהצטרפת לאתר והסיפור שלכם מהמם פשוט נפלא תמשיכו דחוף ביותר תודה ממני בקי שמאחלת לכם בהצלחה ♥

29/02/2012 07:40

רועי קודם כל ברוכה הבאה לאתר… הסיפור נשמע ממש מעניין ואם דורינה כותבת אותו איתך אני בטוחה שהוא יצא אפילו יותר ממדהים..!

29/02/2012 07:55

אני בן שוב : ) חחחחחחח כן גוריהן באמת כותבת טוב תודה לכולם

29/02/2012 09:46

אהבתיD:
נחמד שאתה כותב… קצת קשה למצוא באתר הזה בנים…
תמשיך:)

29/02/2012 09:56

אמ.. את הפרק השני אנחנו נעלה מחק כי הפרק היה אצלי ולא הצלחתי להיפגש עם רועי אז מחר יהיה פרק חדש ;-)
אה ודרך אגב איזה כיף שכמעט כל מי שהגיב מכיר אותי : ))

29/02/2012 11:27

ת-מ-ש-י-כ-ו ! ♥

01/03/2012 03:27

חחחחחחח דורינה

01/03/2012 12:22

חחחחחחחחח רועי

01/03/2012 13:28

לדורינה ורועי אני מבינה שאתם כותבים ביחד סיפורים וזה מאד מאד יפה, הסיפורים שלך דורינה אהבתי מאד עוד בטרם שצרפת את רועיי אלייך אך גם השילוב הצליח ומקווה שתמשיכו לכתוב דחוף ביותר ממני באהבה בקי ♥♥♥

01/03/2012 13:37

תודה אני מעלה עכשיו את הפרקים הבאים אבל זה כנראה יעלה רק במוצאי שבת

02/03/2012 06:05

מושלם!!! מה עוד צריך להוסיף??

תמשיכו מהר!
ברוך הבא לאתר D;

04/06/2012 05:58
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך