היוונים והרומיים-פרק 2

קראו את רציתי להוסף

"נו יש לך את זה?" היא שאלה אותי עוד פעם.
אמרתי:"מי את?",היא ענתה:"אני אמפוזה".
"מה את רוצה" שאלתי,"זמנך עבר" ענתה לי האמפוזה,והתחילה להיסתער.
פתאום שמעתי צעקה:"תפוס שון!",היסתובבתי וראיתי את המורה גרובר זורק לי חרב, תפסתי את החרב והצלפתי לכיוון האמפוזה כשהחרב פגעה בה היא אמרה:"עוד אחזור" והיתפוצצה.
ביקשתי להודות לגרובר על העזרה אבל הוא אמר לי:"על תודה לי תודה לאלים שהצילו אותך","איזה אלים?" שאלתי, "היוונים" היתה התשובה,"בוא" המורה גרובר אמר "הולכים","לאן?" שאלתי,"לפניימיה מיוחדת" ענה.
כשהגענו שאלתי:"מי אני?".
המורה גרובר אמר:"דבר ראשון שמי האמיתי הוא כירון".
וקם מכסא הגלגלים,לא בעצם הוא לא קם הוא י צ א מכסא הגלגלים.
פתאום הוא היתנסא למעלה היסתכלתי למטה וזה מה שראיתי:היה לו גוף סוס אבל במקום ראש על הצאוור היה חזה אנושי וראש וידיים אנושיות.
"אך איזו הקלה" אמר כירון "דבר שני אני קנטאור".
אמרתי בתדהמה:"תגיד איפה אני?",הוא ענה:"פנימייה לחצי אלים","אבל בינתיים לך לישון".
הלכתי לישון על הספה שליד והחלום שלי היה כמו כול חלום אחר שחלמתי:הייתי בתוך סופת ברקים ושמעתי: "אדוני קרונוס הם לקחו אותו לפניימיה".
ואז שמעתי צחוק עצום בוקע מתוך חור.
והיתעוררתי ומסביבי היו מלא ילדים שהיסתכלו מעל הראש שלי.
הסתכלי וראיתי הולוגרמת ברק נמוגה.
ואז אמר כירון:"הריעו לשון ספיידרוויק בנו של זאוס!" ורעם הרעים.

צום קל המשך מחר