TheBlackWolf
טוב, אז אני חושבת שזה הסיפור הקצר הכי ארוך שאי פעם כתבתי.. בכל מקרה, הגעתי למסקנה (לפני המון זמן) שאני מתה על הדמות של לילית ושאני ממש מתחברת אליה, היא דמות שולית בסיפור של הבריאה שכולם שוכחים אותה או מתייחסים אליה בצורה רעה, כאילו היא לא הקורבן! ז"א, היא גורשה מגן עדן כי היא לא הייתה כנועה, זה פשוט רוע. עכשיו, השמות של הדמויות הם השמות מהסיפור המקורי, הוא ממש מעניין ואני ממליצה לקרוא עליו, זה באמת מעניין אמ.. אני גם שיניתי קצת את העובדות, אז אל תסתמכו עליהם.. טוב! אז, אני ממש ממש ממש אשמח לתגובת, ותודה שקראתם:)

לילית

TheBlackWolf 06/08/2014 2568 צפיות 10 תגובות
טוב, אז אני חושבת שזה הסיפור הקצר הכי ארוך שאי פעם כתבתי.. בכל מקרה, הגעתי למסקנה (לפני המון זמן) שאני מתה על הדמות של לילית ושאני ממש מתחברת אליה, היא דמות שולית בסיפור של הבריאה שכולם שוכחים אותה או מתייחסים אליה בצורה רעה, כאילו היא לא הקורבן! ז"א, היא גורשה מגן עדן כי היא לא הייתה כנועה, זה פשוט רוע. עכשיו, השמות של הדמויות הם השמות מהסיפור המקורי, הוא ממש מעניין ואני ממליצה לקרוא עליו, זה באמת מעניין אמ.. אני גם שיניתי קצת את העובדות, אז אל תסתמכו עליהם.. טוב! אז, אני ממש ממש ממש אשמח לתגובת, ותודה שקראתם:)

ראיתי אותה מבעד לערפל. מתבונן, מאוהב
היא לבשה שמלה שחורה חצי שקופה שנמשכה על הדשא הרטוב, בעודה צועדת.
שערה בגוון השחור הגיע עד למותניה הצרים בתלתלים עבים.
ליטוף של עלה רטוב.
צעד מהוסס.
צעדתי אחורה ודרכתי על ענף קטן,
קראק!
היא הסתובבה בבהלה, פניה רטובות מהגשם שפסק ומדמעות כסופות. פניה היפיפיות זהרו באור לבן-כסוף, במקום להיות אדומה מהבכי, פניה הכסיפו עוד יותר. מתוך שערה העדין, שתי קרניי כסף בהקו בחוזקה, בניגוד מוחלט לשערה השחור.
היא לא ראתה אותי, והיא המשיכה בדרכה.
כך היא המשיכה עד שהגיעה לאגם הבריאה, וכשהגיעה לשם, היא נעצרה.
נועצת מבט באי הקטן שבמרכזו.
על האי, היה גן, ובו היו את כל הצמחים וכל בעלי החיים שנבראו ע"י האלוהים.
אלוהים קרא לגן זה "גן עדן"
זה היה ביתה, עד שגורשה ממנו.
היא המשיכה להתבונן בגן, וראתה גבר ואישה מחובקים.
כשהיא ראתה אותם, על פניה עלה מבט כועס ופגוע.
אלו היו בעלה הישן, שגירש אותה, ואשתו החדשה.
הוא גירש אותה על כך שהעזה שתהיה לה דעה משלה, על כך שלא רצתה לשרת את בעלה.
ולאחר שגירש אותה, אלוהים תלש את צלעו וממנה יצר את האישה השנייה.
היא והגבר היו עשויים מיסודות, טהורים, הוא אדמה והיא אש, אך האישה השנייה הייתה עשויה חומר תערובת, עצם ואדמה, אפר ודם.
ומכך האישה הייתה צייתנית, הרי לא הייתה לה ברירה, היא הייתה עשויה מאותו היסוד אך בצורתו הנחותה.
כמו החום שהמדורה מפיקה, וכשהיא נכבת הוא נעלם, כך חייה של האישה השנייה היו שלו.
ולכן היא ריחמה עליה, אבל היא כעסה יותר.
היא פרשה את כנפיה העטלפיות והתכוננה לעוף עליהם, ולנקום.
"לילית!"
היא קפאה במקומה.
"אל תעשי את זה!"
היא הסתובבה אלי, "מה אתה עושה פה סנוי? איפה אחייך, שני המלאכים האחרים?"
"באתי לבד. עזבתי את אלוהים, אבל סנסנוי וסמנגלף נשארו איתו, אני מצטער על מה שקרה כשפגשנו אותך בפעם הקודמת, אני יודע שזה היה שגוי, ואני יודע שהצד שלך הוא הנכון" כשעניתי במילים האלו, ראיתי את סקרנות בעיניה
"אם כן, למה אתה עוצר אותי? הרי אתה יודע מה הוא עשה!" היא ענתה
"כי כפי שהחיות באות בזוגות, וכך מביאות למינם המשכיות, כך גם בני האנוש, הם אינם מסוגלים לחיות לבד, ואם תהרגי את אדם, את תהרגי גם את כל צאצאיו, המין האנושי ייכחד, וזו תהיה אשמתך. אלוהים יינקם בך על זה. וגם את תמותי."
"למה אתה חושב שאכפת לי מזה? הרי כעת אין לי סיבה לחיות! לא תהיה לי המשכיות, ואני אפול לתהום השכיחה, ואעלם מן העולם ללא זכר, הרי את אדם וחוה החיות יזכרו, הרי חוה היא אמם, לכן היא קרויה 'חוה אם כל-חי' ואדם קרא לחיות בשמם, הם ייזכרו בעוד אני אשכח, אקבר בתוך דפי ההיסטוריה."
דמעותיה הכסופות של לילית זלגו ונפלו על האדמה, שנינו הסתכלנו עליהם, נותנים לשקט להיות מופר ע"י קול טיפות.
אבל הטיפות לא נספגו ע"י האדמה, הן סדקו אותה, ומתוך הסדקים בצבצו פרחים קטנטנים וכסופים.
בריאה.
"איך עשית את זה?" התבוננתי בפניה בפליאה, מנסה למצוא הסבר, אך כל שמצאתי היה הפתעה.
"א…. אני לא יודעת….."
"הדמעות שלך!" הבנתי פתאום,הם יצרו חיים, התסכול והפחד שלה מאי-המשכיות היו חזקים כל כך עד שהם עוררו את הצד הרדום שבה, הצד החזק.
"לילית בת הירח, את יצרת חיים! מהיום אקרא לך 'לילית בת הירח יוצרת-החיים'! לילית, את נוצרת מהאש של אלוהים ומאורו של הירח. ירח, האל הישן, שהיה רדום מאז שיצר את הים הגדול. אלוהים חשב שמיזוג אורו עם האש שהוא יצר יביא לריסון כוחות הירח! אבל האש לא הייתה חזקה מספיק, כוחו של הירח אתך!" הבנתי הכל, זה למה אלוהים רצה שאדם ירסן אותה, כי היא חזקה מדי, היא מסוגלת להפיל אותו!
"אז אתה אומר? שאני כמו אלוהים עכשיו? אני יכולה גם ליצור חיים ועולמות?"
"כן! ומה שתצרי יהיה לך לילד! זו תהיה ההמשכיות שלך!, ואני, אני אהיה אתך, אני אעשה כל מה שתרצי בכל צורה שתרצי מלכתי, אהיה מלכך או עבדך, אך אנא, תני לי להישאר לצידך! מאז ומעולם אהבתי אותך, ולכן לא מילאתי אחר הוראות אלוהים בפעם הקודמת, אמרתי לאחיי שאלוהים ציווה לא להרוג אותך, אהבתי אותך עוד מיצירתך! אנא, תני לי לשרת אותך מלכתי, תני לי להיות איתך" התחננתי אליה והודאתי על הכל
"סנוי, האם אתה באמת אוהב אותי?" היא שאלה בפנים מוארות
"כן מלכתי"
"אם כך סנוי, תהיה לי לבעל, תיקח את מה שאצור תחת שמך ותלחם נגד אלוהים, בעוד אני אצור את ילדיי. אבל סנוי, שמך מעיד על השייכות שלך לאלוהים"
"אם כך מלכתי, שני אותו, ואם תרצי, שני אותי"
לילית הרימה את ידיה ומילאה אותי באור כסוף, כל גופי רעד, כנפי הנוצות שלי השתנו לכנפי עטלף גדולות, שערי הפך שחור מלבן ועיניי לאדום מזהב, קרניים יצאו ממצחי וניבים בקעו מחניכי, אך פני נשארו אותן הפנים, פנים שגם היא מאז ומעולם אהבה.
"שמך יהיה שטן".


תגובות (10)

רגע , לילית הייתה קשורה לתורה? בגן עדן? לא ממש הבנתי..

06/08/2014 08:08

    יש מדרש (במקור ביהדות, אבל התגלגל גם לנצרות לאיסלם ואחר כך לעוד דתות) על האישה הראשונה של אדם, שנוצרה באותו הזמן שאדם נוצר רק מחומר שונה, קראו לה לילית והיא נחשבת בתור השדה הראשונה/ המכשפה הראשונה (גרסאות שונות לאותו הסיפור) היא לא היתה כנועה לאדם והם לא הסתדרו ולכן גירשו אותה מגן עדן, אחרי שגירשו אותה היא הלכה למלאך רע/ שד/השטן (גם גרסאות שונות) והולידה לו המון ילדים, הם היו השדים (לא הכנסתי את החלק הזה, אמרתי כבר שזה לא בדיוק כמו האגדה) אחרי זה אלוהים ראה שאדם בודד, אז הוא שלח שלושה מלאכים, סנוי, סנסנוי וסמנגלף להחזיר את לילית, אבל הוא אמר להם לא להכריח אותה לבוא איתם, היא לא הסכימה *עוד כמה דברים לא רלוונטיים שאפשר לקרוא בוויקיפדיה:)* היא לא חזרה לאדם ואלוהים יצר את חוה מהצלע של אדם, והיא הסתדרה עם אדם
    מקווה שהסברתי טוב:)

    06/08/2014 10:06

קראתי חומר בהמון מקומות, וויקיפדיה לא היה האתר הכי טוב דווקא בחומר הזה, אם תרצו אני יכולה לשים קישורים לאתרים טובים בנושא

06/08/2014 10:10

    אני אשמח, אני אוהבת לקרוא על מיתולוגיה יהודית~~~
    והקטע יצא לך יפה~

    06/08/2014 10:13

אני לא אוהבת את זה שהסיפור שלך נוגד את קיומו של לוציפר! [לוציפר, הוא גנב לי את הנשמה בכבודו ובעצמו]
טוב, נו… הוא ממש יפה בכל אופן.
ביקורת קטנה?
אוקיי. דבר ראשון, אני לא יודעת אם בהתחלה זו הייתה "הגזמה" עם האנטרים או לא… נראה לי שאולי. תבדקי את העניין.
פיסוק בתוך הגרשיים זה גם חשוב. בסוף כל משפט, גם אם הוא נמצא בתוך גרשיים ["…" זה גרשיים, רייט?] חייבים לשים נקודה, סימן קריאה, סימן שאלה, שלוש נקודות או [במקרה של הגרשיים] אפילו פסיק. שימי לב לזה.
ואין דבר כזה יותר משלוש נקודות […] [ואם אנחנו כבר בנושא אז רק לעתיד דעי שגם אין דבר כזה שתי נקודות]
אבל אין לי הרבה מה לומר, קטע יפה מנוסח טוב עם רעיון שאני אישית מאוד אוהבת.

06/08/2014 10:24

    תודה רבה, ובאמת שאין לי שמץ בפיסוק… אני עובדת על זה…
    ולוציפר הוא אהבת חיי, אני כותבת עליו המון, פשוט אני לא מעלה את הסיפורים האלו,
    וגם, הפעם רציתי להתמקד בלילית (אהבת חיי השנייה) ורציתי גם להשאיר סוג של קירבה לסיפור המיתולוגי, שבו הוא לא ממש מוזכר:/

    06/08/2014 10:33

http://hcc.haifa.ac.il/~deamon/lessons/12/lilit12.htm
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA_(%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94)
http://www.witchcraft.co.il/?p=150
האמת שהם די חוזרים על עצמם, אבל האחרון היה הכי טוב ומפורט לפי דעתי, וגם נתן קישורים למיתולוגיות מעניינות אחרות,
ואם אתם אוהבים מיתולוגיות אני ממש ממליצה על הקומדיה האלוהית, לא היה לי זמן למצוא קישור טוב יותר
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA
את הערך פחות אהבתי אבל את הסיפור תמיד ממש אהבתי

06/08/2014 10:28

זה כזה מושלם, חבל שלא יכול להיות לזה המשך………..

06/08/2014 12:01

וואו! פשוט וואו!
זה גאוני! הקטע פשוט גאוני!!!
אני מעריצה של סיפורי מיתולוגיה מכל הסוגים!
והכתיבה שלך !וואו!
*צמרמורת*
זה מדהים *קידה* *קידה*!!!

31/01/2015 11:50

    חחחחחח תודה רבה!!
    מיתולוגיה זה אהבה3>

    31/01/2015 20:31
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך