מרד האלפים-פרק 10-לורד תאודרד

ARIOL 11/04/2014 815 צפיות 2 תגובות

~תאודרד~

להילחם בדרקון זה כואב. הכאב הוא לא רק פיזי הוא גם מנטלי, כי במשך כל הקרב נאלצתי להיאבק בהשפעות המשתקות של מבט הדרקון. הבטתי באויבי, בטוח לחלוטין שאגלה אותם מוכנים לקרב, אבל כולם כרעו על ברכיהם. הסתובבתי לראות בפני מי הם כורעים והבנתי שהם כורעים בפני. אחד מהם קם ניגש לדוכס ואמר לו "אנחנו מוכנים להיכנע לצבאך ואף להצטרף אליו , אבל רק בתנאי אחד. אנחנו נבחר מי יהיה הלורד החדש של זלס.". הדוכס הביט בו בחשדנות ואמר "איך אדע שזה שתבחרו לא ימרוד בי?". השליח הצביע עלי ואמר "האם אינך בוטח בו?". הדוכס היה המום אבל הצליח לענות לו בכל מקרה "אבל הוא לוחם לא מושל. אין לו ניסיון בשלטון.". לפתע טליה ניגשה אליו ואמרה "אז אולי הגיע הזמן שיהיה לו. לכדתי את לורד אלגמר, ולדעתי תאודרד צריך להחליט מה יעלה בגורלו.". רק עכשיו הבחנתי באלגמר. הוא הביט בי חיוור לחלוטין במבט שהיה בין שנאה תהומית לבין אימה מוחלטת. הדחף הראשון שלי היה להרוג אותו , וכבר שלחתי יד לחנית שלי, אבל לפתע נעצרתי. ניגשתי אליו ואמרתי "בגין פשעים נגד האלים והאלפים, אני שופט אותך לגורל נורא. אתן לך להשפיע על העונש שתקבל. אמור לי מה תעדיף: או שאהרוג אותך, או שאגרום לך לסבול כפי שגרמת לאחרים לסבול.". אלגמר הביט בי בבוז, זקר את סנטרו ואמר "עשה כרצונך יצור-כלאיים ארור. לא תגרום לי לבחור את הדרך שבה אוצא להורג.". חייכתי אליו בקור והוצאתי את הקשת שלי. נראה שהוא חשב שאני עומד להוציא אותו להורג-והאמת הייתה אפשרות שזה מה שאני עושה-כי הוא עצם את עיניו והתכונן למוות. יריתי בו. אלגמר השמיע זעקה אדירה ונפל לאדמה, מעולף. פניתי לאלפים שהיו כעת נתיניי ואמרתי "קחו אותו לצינוק.".שני אלפים מיהרו לעשות כדברי. נתתי לשאר חיילי ללכת לבתיהם, אבל כמאה מהם נשארו בטענה שהם שומרי הראש של הלורד. הדוכס ניגש אליי ואמר "אני מקווה שלא נעלבת שכך שאני מתנגד להכתרתך אבל יש לי סיבה טובה. אתה בנו של טיר, ולכן לא תוכל להישבע לי אמונים.". חייכתי אליו בשעשוע ואמרתי "תיאלץ לסמוך על מילתי, כי אני-ולא אתה-ממנה את עצמי. ניגשתי למקום בו שכב קודם אלגמר. על האדמה היה משהוא שהיה בין כתר לקסדה. הרמתי אותו וחבשתי אותו לראשי. זה היה מדהים. יכולתי לשמוע כל מחשבה של כל מי שעמד לידי. הדוכס שהזעיף פנים לידי חשב 'טוב לפחות יהיה שליט טוב לזלס.'. חייכתי והלכתי למה שהיה כעת המבצר שלי.


תגובות (2)

המשך

16/04/2014 12:00

תמשיכי!!!

03/07/2014 20:58
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך