מרד האלפים-פרק 8-חזרה מעניינת הביתה

~טליה~

נקראתי לחדר המלחמה כדי לעזור לתכנן את ההתקפה על העיר זלס. אף פעם לא חשבתי שאחזור לזלס, בטח לא ככובשת. אבל זה לא הזמן לשקוע במחשבות אני צריכה להתמקד. כשנכנסתי לחדר המלחמה לא יכולתי שלא לצחוק. בין הנוכחים היו קייט ותאודרד, ושניהם היו מכוסים בעקיצות דבורים. תאודרד חייך אליי והזמין אותי לשבת לידו, אבל קייט רק נעצה בתאודרד מבט כאילו היא שוקלת להפר את שבועתה ולירות בו חץ. התיישבתי ליד תאודרד והישיבה החלה. הדוכס סיפר לנו שזלס השתנתה רבות מאז היינו פה לאחרונה-עצים רבים נכרתו ונבנו חומות. הוא גם סיפר שלראש העיר קוראים אלגמר. השם נשמע לי מוכר אבל לא זכרתי מי זה. תאודרד התקשח לצידי וכשהבטתי בו ראיתי על פניו הבעה של זעם מוחלט. הדוכס הסביר שמאחר והמורדים שולטים רק בעיר אחת-אופנבל- והרודן השחור שולט בשלוש הנותרות, הקרב על העיר זלס חשוב כי הוא ייצור מאזן בין הכוחות. ההכנות לקרב החלו מיד. תאודרד עזר לדוכס לאמן את חייליו, קייט עזרה למרפאים להכין תרופות לחיילים ואני התחלתי לייצר גלמים. עד שההכנות הושלמו כבר היה לי צבא קטן והדוכס החליט איך להתחיל את המצור. הוא החליט שהוא ותאודרד יובילו את רוב הצבא לקרב מלפנים בעוד אני וקייט ננסה לפעור חורים קטנים בחומות של העיר ולהחדיר דרכם קבוצות קטנות של חיילים שיחדרו למבצר של ראש העיר אלגמר. נראה היה שתאודרד עומד להתנגד וטוען שהוא היה רוצה להתחלף אבל הדוכס הביט בו בזעף ואמר "אתה זוכה בחלק הכיף אז אל תתלונן.". תאודרד הזעיף פנים והתרכז. כשהדוכס החליט שתאודרד לא ינסה להתווכח הוא אמר "הרודן השחור והדרקון שלו לא אמורים להיות בזלס לכן כדי שתתכוננו ליירט כל שליח שהאויב ינסה לשלוח לו, אלא אם אתם רוצים להילחם בדרקון.". וכך התחלנו במסע לזלס, ביתי משכבר. בדרך נקלענו למארבים רבים ותמיד הקפדנו להרוג את כל האויבים עד האחרון. בסופו של דבר הגענו לזלס והקרב החל. תאודרד זימן רוחות-טובות ורעות-שילחמו לצידו ונתן את האות להסתער על שערי
האויב. בינתיים אני המטרתי סלעי ענק על החומות ויצרתי בהן חורים. נתתי את האות להתחיל
לצעוד לעבר המבצר. כשהצבא הגיע לחומות האויב פתאום עלה משהוא מהעיר לשמים. זה היה כל כך גדול ומפחיד שהצבא כמעט החל לברוח. הבטתי בייצור שהתעופף מעל זלס והרגשתי משותקת מרוב אימה. זה היה הדרקון השחור.