מלאך ספיר
המשך יבוא (אני יודעת שיש שגיעות)

משפחת קיין והאלים המצריים. פרק 1 " אני בפעם הרשונה בחיי שונאת בן אדם שנאת מוות."

מלאך ספיר 28/04/2014 1063 צפיות 2 תגובות
המשך יבוא (אני יודעת שיש שגיעות)

שוב סיידי! [ לא קרטר אני לא נותנת את המקרופון לך!].
טוב אז התלמידה ההיא… היא בסדר. ריין וג'אז ישבו לידה יומיים כשאני לימדתי כמה לחשים טובים את פליקס שעדיין זימן מדי פעם פינגווינים.
טוב, יומיים אחרי אותו היום כשסיפרתי לקרטר על מה שקרה ג'אז התפרצה לספריה ששם ישבתי ומילמלה על כך שהיא התעוררה. כממתי,מה עוד יכולתי לעשות?,ורצתי לחדר כבר רוצה לדעת תשובות לשאלות.
רעיון גרוע… קפצתי בבהלה. איסיס?! שאלתי במחשבותי. כן. אמרה האלה ושתקה אבל אני המשכתי להתקדם למרפאה ומחשבות מתרוצצות במוחי. מה קרה? למה איסיס הזעירה אותי?
כשהגעתי ראיתי את התלמידה שבדיוק התכוונה לברוח מהחלון כשהיא מהססת. " צ'ס!"אמרתי והיא נפלה לרגלי קשורה עד הפה. "אמממ…אמאמ!" היא ניסתה לדבר לשווא.
אני שחררתי את רצועת פיה כדי לחטוף רצף של קללות בפרצוף. "שתקי!"פלטתי והיא הפסיקה לקלל אותי כשבעיניה בהלה שאז לא ראיתי. "למה ניסית לברוח? מי את?"שאלתי.
אבל בתשובה קיבלתי רק בכי. לינה בת' ניגשה אל הילדה שנראתה לי משום מה די פגיעה עכשיו ואמרה בקול שקט"אני… בסדר?" אני הנהנתי ויצאתי מהחדר ובליבי צרחתי.
איזו דרמה היא יודעת לעשות! ממש נראה שהיא שחקנית! היא כזאת "תמימה" .
הלכתי ככה בערך חמש דקות ברחבי האחוזה והתנגשתי בחופו "אה! אה!" ידעתי שבבונית זו הרצאה שלמה. ניסיתי לנחש, הוא אומר לי להיות סבלנית? פחחח! הצחיק אותי. אני רק זרקתי לו סוכרית ג'לו לא ג'לי והלכתי לזיה לדון מה לעשות בה.
"מה! לא שמעתי על כזאת! וכנראה היא לא כזאת חזקה כמוך אם היא התעלפה מיד למרות שזו אלה… אבל אני חוששת שתצתרכי לספר לאיימוס." פלטה זיה כמעת בלי לנשום ועני הענבר שלה הראו לי שהיא מנסה להזכר. "אבל מה אם היא פושעת. אי אפשר להשאיר כזאת בבית."
אמרת קרטר בהגיון ואמבר נכנסה לחדר אם בסתת. "סיידי?" שאלה זיה והניחה את כף ידה על שלי. "אני חושבת ש…" התבוננתי בבסתת שרמזה לי על אמבר שעשתה לי כן אם הראש "ש…
אמבר ובסתת יעשו לה מבחן." קרטר כמעת נפל מין הכיסא ואני כמתי וזיה הוסיפה בחוכמה:"קרטר גם יכול לעשות מבחן." קרטר התשנק וכולנו פרצנו בצחוק הוא נראה כמו פיל שסובל מעצירות. [כן,קרטר. ככה נראתה ותפסיק להקיש את זה.].
אמבר ובסתת ישבו בספריה אם הילדה שעתיים בסוף יצאה אמבר מרוגזת ובסתת ממש שמחה ולכן עשיתי ניחוש פרוע:" היא רוצה ללכת בדרכך,בסתת?" בסתת הנהנה וחיבקה את אמבר הזעופה שלדעתו של קרטר הייתה יפה ככה! [כן!].
אמבר התנתקה מן החיבוק ורמזה לי שהבוא לחדרה לשיחה רצינית ואני יודעת שזה בקשר לילדה הזאת. נפרדתי מבסתת שפיטפטה עם קרטר ועליתי למעלה לפגוש את אמבר.
"אני שונאת אותה! היא גנבה לי את בסתת!" אני כיחחתי בגרוני והיא הסמיקה" סליחה שעשיתי ככה." אני רמזתי לה להמשיך אבל טוב,באמצע כמתי ורצתי אל קרטר ובידי נתונים פריטים חשובים על אותה הילדה שגנבה לי את בסתת,קיללה אותי והנמיכה את כבודי וגם…


תגובות (2)

טוב… בשביל מי כתבתי את זה? בשבילכם.

29/04/2014 16:41

סיידי קיין

29/04/2014 18:17
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך