Wings
בתה-של-בסתת, איפה התגובות הזועמות שהבטחת? באמת דניאל, את לא יכולה להבטיח בלי לקיים. אגב, הינה הקישור לחלק הקודם של הסיפור, ושם כבר יש את הקישורים לחלקים הראשונים. https://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%93-2.html

רכבת לכיוון אחד: חלק חמישי

Wings 09/05/2014 693 צפיות 2 תגובות
בתה-של-בסתת, איפה התגובות הזועמות שהבטחת? באמת דניאל, את לא יכולה להבטיח בלי לקיים. אגב, הינה הקישור לחלק הקודם של הסיפור, ושם כבר יש את הקישורים לחלקים הראשונים. https://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%93-2.html

"סיפורי?" שאל ניקו.
נראה כי שכח לרגע קט כי אמר שיספר את סיפורו, אם היא תספר את שלה.
"כן, אמרת כי תספר לי אותו" היא אמירה, ושלחה אליו תוכחה.
הוא לא יכול היה שלא לחשוב כמה דומה היא למישהו שהכיר בעבר.
לא במראה או משהו דומה, אלא משהו בעיניים.
ניצוץ כלשהו שראה רק פעם אחת בחייו.
"סיפורי ישמע משעמם למדי ליד שלך" הוא אמר, מקווה כי תחליט פשוט לסגת.
הו, אבל נראה כי זה רק גרם לה לרצות לשמוע את הסיפור יותר.
"בבקשה?" היא שאלה, ועיניה נראו ענקיות.
הדמעות תחת עיניה עוד לא הספיקו להתייבש, אל נראה כי היא כבר לא עצובה כול-כך.
היא הייתה עסוקה בניסיון לגלות יותר על הנער מהצד השני של הרכבת.
זה שנראה אדיש במבט ראשון, אך לא היסס לפני שעטף אותה בחיבוקו.
"בסדר" אמר ונאנח, לא בטוח מאיפה להתחיל.
"נולדתי לפני מלחמת העולם השנייה" הוא התחיל להגיד, מנסה להבין מה יוכל למור, ומה לא.
"אתה לא נראה מבוגר מספיק" קתרינה אמרה, והרימה גבה לעברו.
היא ניסתה לזרז אותו לדבר, להבין יותר לגביו.
זמנה היה קצוב, והוא סקרן אותה.
"אם היית נותת לי לדבר, היית מבינה הכול" אמר ניקו, וקולו רגוע.
היא לא יכלה שלא לשים לב לשקיות השחורות תחת עיניו, ולנימה העייפה של קולו.
"בשביל להגן עלינו אבי שם אותי ואת אחותי במלון לוטוס, אי-אפשר ממש להסביר איך עובד המקום ההוא, אבל אתה נשאר באותו גיל שבוא נכנסת אליו" ניקו אמר,
"לכמה זמן אפשר להישאר שם?" היא לא היית בטוחה למה שאלה, אבל כבר היה מאוחר מידי לחזור בה.
"אני מניח שלנצח" הוא אמר, ומשך בידיו.
"ומה קרה אחר כך?"היא שאלה, ונשמע כמו מעריצה נלהבת.
"אחר כך, אחותי מתה, הרבה בלגן, עוגת יום הולדת כחולה אחת והרבה צרות"
הוא אמר, והמסכה חזרה אל פניו, כאילו דבר לא נוגע אליו.
"אתה מוכן להפסיק עם זה?" השאלה נפלטה מפיה. היא כיסתה את פיה לא מאמינה שאמרה את זה.
"עם מה?" הוא שאל, ובכן את הבעת פניה.
"להסתיר את העובדה שיש לך רגשות, אנחנו בדרך אל הסוף, זה לא כאלו יהיה לי למי לספר על זה"


תגובות (2)

הנני כאןןןןןןןן

11/09/2014 16:23

עוד
אני רוצה עוד חללקקקקק

11/09/2014 16:23
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך