שם טוב משמן טוב ואבירים ערסים שמתים כדיי לפצח מיתוס
#כשהשם_שלך_הולך_לפניך_ונתקל_בערסים
אז שהינו ילדים ככה גיל 12-17 והיו המון חבורות של ילדי
רחוב/שכונה תכלס כולם היו בחבורות גם החנונים פשוט
פחות ברחוב ויותר בבית. המצב הזה של ריבוי קבוצות
גרם להרבה אלימות ומכות וסיכסוכים וכולם היו נקלעים
למכות גם אם לא רצו ואני שהייתי מפורסם בתור אתלט-על
הייתי הכי חזק ובגלל מקרים בהם הלכתי מכות עם ילדים
גדולים ממני או כאלה שכולם תפסו מהם בריונים ופחדו
מהם ואני באתי וציק צק עשתי מהם קציצות הפכתי
לאגדת עם מהלכת .. שהביא איתה מקרים מוזרים שבגללם
אני רושם את הפוסט .. אז כולם היו יודעים מי זה "הנגבי"
ומסתבר שהשם שלי היה נודד בין שכונות רחוקות שאפילו
לא הכרתי ..וקרו כמה מקרים של אנשים שהיו באים אלינו
לשכונה לחפש את "הנגבי" כי רצו להתמודד איתו פיסית
וללכת איתו מכות ..כנראה כדיי לנפץ את המיתוס שהיה
מרחף מסביבי .. ואני ראיתי בזה כבוד גדול..שהם
עושים דרך כול כך ארוכה משקיעים מאמץ בלחפש אותי
וכול זה בישביל לקבל מכות רצח ולחזור הביתה
כולם נכשלו …. היום אני כמו ישו רק מקבל לא מגיב.
תגובות (3)
מגניבבבבבבבבבב!!!!!!!!!!!!
אותי ממש הצחקתי עם המשפט הכמעט אחרון ואני חוזר עליו :
"ואני ראיתי בזה כבוד גדול..שהם
עושים דרך כול כך ארוכה משקיעים מאמץ בלחפש אותי
וכול זה בישביל לקבל מכות רצח ולחזור הביתה "
בדיוק באתי לכתוב שהמשפט הזה גאוני…