חכם ותם – חובה קריאה , סיפור קצת ארוך – זה הפרק הראשון

לפני מאתיים שנה בערך , במערב אירופה , היו שני משפחות שכנות שלשניהם נולדו בנים.
הבנים הללו גדלו יחד , למדו יחד בחדר , שיחקו יחד ואהבו אחד את השני אהבה גדולה.
אחד מהם היה חכם , היה מבין דבר מתוך דבר וחריף בשכלו.
השני היה תם , הוא לא היה טיפש אבל לא היה פיקח והיה צריך שיסבירו לו לאט יותר את הדברים.
כך גדלו להם שני החברים והגיעו לגיל חופה.
הוריהם של שני החברים נפטרו והורישו להם את הבית שכן היו בנים יחידים.
התם , הבין בהבנה פשוטה שהגיע לגיל חופה וזה דרך העולם , הכיר עלמה נחמדה והתחתן ומתוך כך הפך לבעל בית והיה זקוק לפרנסה , למד מלאכה פשוטה , הכנת מנעלים (נעליים) והיה מייצר נעל משולשת כזאתי (מה שהיה מאוד נפוץ אז) , אמנם לא היה דייקן כל כך ולא תמיד היה יוצא לו טוב כל כך אבל תמיד שהיה מסיים לייצר זוג נעליים , הייתה לו שמחה גדולה , לעיתים אף היה אוחז במנעלים ומרקד איתם בשמחה ואף היה מוסיף ואומר: " מה יפים מנעלים אלו " .
וכך היה בשמחה תמיד.
באותה עיירה שהיה גר הכירו אותו כ – "תם" וכך היו מזהים אותו וכך אף הופיע שמו בספר שמות התושבים.
אם זאת חלק מאנשי העיירה שמו אותו ללעג והיו מכנים אותו שוטה על כך שהיה תמיד בשמחה על אף שהיה דיי עני ובעל מלאכה פשוט שגם את מלאכה זו לא השכיל לעשות בשלמות.
אך התם שלנו לא נפל לדיכאון מעולם והיה אומר להם לאלו שהיו באים לעשות ממנו צחוק , אם אתם יותר חכמים ממני אזיי אתם שוטים בעצמכם , כי אני כלום , אז מה החכמה להיות יותר חכם מכלום?!
וכך היה מחשיב את עצמו ככלום גמור והיה חי בשמחה תמיד.
את המנעלים היה מוכר בחצי ממחיר שהיו דורשים בעלי מלאכה שהיו מייצרים גם הם מנעלים ולכן המצב הכלכלי שלו היה דחוק ביותר , אך מעולם לא היה ניכר עליו כי חסר לו דבר , כשהיה מבקש מאישתו תה (אפילו שידע שאין תה אלא רק מים) והיתה מגישה לו מים היה מתפעל ואומר :"מה טעים תה זה אישתי היקרה , מה ערב לחך הוא.. וכשהיה מבקש בשר (אפילו שידע שאין בשר אלא רק לחם) והיתה מגישה לו לחם , היה מתמוגג ומתענג ומשבח את אשתו על הבישול של הבשר וכך היה בשמחה תמיד.