אולי נמאס
קצת נמאס להיראות
כאילו כלום לא משנה
קצת נמאס להתחרות
כשהכול לא מהנה
אין פרחים, או ציפורים
או מילים על הדפים
אין נשמות שמנסות
להתרומם אל השחקים
בלי עלילה, או תיאורים
שיפריחו חיים באותיות
בלי שום אדם שיספר
מדוע הוא רוצה לחיות
מה כבר ציפיתם שאעשה,
אם אין דבר שעוד עוזר?
הרי רציתם שארצה
לאסוף את מה שהתפזר
אז החלטתי לפרוש
מהמשחקים, המלחמות
רציתי לנסות למצוא
את מי שיעזור לי לשנות
אולי לחוש מעט תודה
על מה שיצא לי להגיד
אולי להבין מדוע
כל כך חשוב לי להתמיד
תגובות (1)
אתנה הי.
ניסיתי להבין את התחושות המתוארות בשיר. בהתחלה יש איזו תחושה של אכזבה אולי תסכול. שני הבתים האחרונים מתארים שינוי גישה. משהו אולי קצת אופטימי.
הבית הרביעי מסקרן. הפנייה הזו לאותם אנשים. בשורה הראשונה עוד אפשר לחשוב שאולי מדובר באיזו פניה כללית, אבל השורה השניה נראה שאת פונה למישהו מאוד מסוים (הורים?חברים?גם וגם)
אני חושב שהשיר מדגיש אצלי את אחד הקשיים שלי עם שירה. זה תמיד מרגיש כמו הרצון לתאר את התחושות, אבל לא לשתף, לא להחשף מדי, לא לוותר על הכאב.