luve books
בזמן הקרוב,
אני אתעסק בנושא הזה.

אני הוירטואלית

luve books 17/11/2013 827 צפיות 9 תגובות
בזמן הקרוב,
אני אתעסק בנושא הזה.

כשאני רואה אנשים באוטבוס,
מתעסקים בפלאפונים,

אני רואה שתי זהויות,
כמעט זהות,
ובו זמנית מתקיימות.

אני רואה את הזהות שבעזרתה הם כל-כך מנסים להרשים,
סטטוסים,
משחקים,
וכל מיני מבזקים.

אני רואה את החלק שלהם,
מתנסח בהודעות,
מנסה כמה שיותר מגניב וזורם להיות.

אני רואה אותם חושבים מה יגידו עליהם,
מה יכתבו עליהם.

מתי החתונה החדשה של בן-שטרית,
ואיך הם נראו בתמונה של חגית.
אבל,עמוק בפנים,

הם יודעים שכל זה זיוף.
כי החיים האמיתיים אינם כה זוהרים.

ואני מבטיחה שאותם אני לא מנסה לשפוט,
כי אני מודעת לכך שגם אני כזאת.
הלוואי ויכולתי להפריד בין כל הזיוף הזה,
אבל,
בימינו,
זה בלתי אפשרי.


תגובות (9)

מדהים כמה את דומה לי… אני רואה אנשים כאלה בכל יום, מנסה לא לשפוט אותם כלל, לא לשפוט את העיוורון שלהם, והאטימות שלהם כלפי מה שבאמת משנה, ומנסה לא לשפוט אותם, בעיקר בגלל שלפעמים, אני בדיוק כמוהם, או לפחות רוצה להיות, כי זה נראה הרבה יותר פשוט.

17/11/2013 10:34

גאוני ממש. את יודעת מי היה גאה? הדיקטטור מהסיפור שלך שהוא לא מגניב כמו הדיקטטור שלי. לשלי יש תפילה. ולך אין!!!
תאכלי את התחת של עופר.

17/11/2013 10:36

אבל באופן עקרוני השיר הזה לגמרי משקף את המציאות ואותי. אנשים מתחבאים מאחורי מקלדת או פלפון כי שם הכל נעים יותר והכל נוח אבל בעצם, החיים האמיתיים הם דבר אחר לחלוטין.

17/11/2013 10:37

תודה לכולכם.
וגבי, לי יש תפילה לדיקטטור.
ושם המשפחה של מיכל הוא קליינברג.
יש שם י' ו-ג'.
אייל גולן.

17/11/2013 10:48

ווי זמיר.

17/11/2013 10:51

גבי,
כל בית הספר הוא אייל גולן.

17/11/2013 10:53

לגמרי. צריך לברוח לפני שהוא ינסה לשכב איתנו.
פושטאק.

17/11/2013 10:55

בדיוק.
ועוד אחר-כך יגיד שנראינו בוגרות לגילנו.

17/11/2013 11:00

אחלה של סיפור !!

17/11/2013 12:18
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך