אף אחד ואני חולקים עוגה,
הוא עומד על כך שאקח את הפרוסה הגדולה.
לצידו של כל אחד מאיתנו
כוס מים,
כדי שנוכל לווסת את מליחות הדמעות.
איש מלבדנו לא יודע עד כמה מרה העוגה.
איש מלבדי לא טעם ממנה.
תודה רבה על התגובה. אני לא כותבת פה לעיתים קרובות, ואני נכנסת לאתר רק כשאני רוצה לכתוב, לכן אני לא קוראת פה כמעט, ובטח שלא מגיבה לעיתים קרובות. לפי מה שהבנתי מהשיטוטים המעטים שלי באתר, יש כאן מעין גרעין של כותבים קבועים שמכירים אחד את השני. אני רחוקה מלהיות חלק מהם, וגם לא מעוניינת בכך, ומשום כך אמשיך להנות מאנונימיות יחסית שמאפשרת לי לכתוב בלי לפחד מדעותיהם של הקוראים.
תגובות (4)
מדהים, מרגש, קצר ולעניין, שנון ובמילה אחת- מוצלח.
מעולה. גורם לי לתהות איך לא ידעתי בכלל שאת באתר…
תודה רבה על התגובה. אני לא כותבת פה לעיתים קרובות, ואני נכנסת לאתר רק כשאני רוצה לכתוב, לכן אני לא קוראת פה כמעט, ובטח שלא מגיבה לעיתים קרובות. לפי מה שהבנתי מהשיטוטים המעטים שלי באתר, יש כאן מעין גרעין של כותבים קבועים שמכירים אחד את השני. אני רחוקה מלהיות חלק מהם, וגם לא מעוניינת בכך, ומשום כך אמשיך להנות מאנונימיות יחסית שמאפשרת לי לכתוב בלי לפחד מדעותיהם של הקוראים.
מדהים!