oliv
אני מניחה שזה בכוונה כזה קטוע , מכל הבחינות.מרגיש שכל שתי שורות זה שיר בפני עצמו או סיום של השיר שהיה עד אותה נקודה. מרגיש כמו שהשיר הזה מרגיש לי. כמו מעין שיר יין. או תפילה. רק עקומה עם ריקבון. מניחה שזה ניסיון עקום לתאר עזיבה.

את השארת נפשני עם זבובים

oliv 10/04/2018 737 צפיות 6 תגובות
אני מניחה שזה בכוונה כזה קטוע , מכל הבחינות.מרגיש שכל שתי שורות זה שיר בפני עצמו או סיום של השיר שהיה עד אותה נקודה. מרגיש כמו שהשיר הזה מרגיש לי. כמו מעין שיר יין. או תפילה. רק עקומה עם ריקבון. מניחה שזה ניסיון עקום לתאר עזיבה.

את השארת נפשני עם הזבובים
הם יחגגו עם ריקבון

כבר לא רופאת לב ריאה
כבר לא תקפיאי חתיכות עוף.

ואני אולי לא בסדר
ואת אולי לא כאן

וכשאני נופלת
מי ישמע.

את השארת נפשני עם זבובים
חברי ילדות

לא ידעת איך לדבר
בלשון
השטות.


תגובות (6)

את צודקת, באמת לכל שתי שורות יש אופי משל עצמן. (או שזה בגלל שאני ערה כבר 19 שעות).
מרגיש כמו שיר מאוכזב.

10/04/2018 00:47

תודה(:

10/04/2018 01:11

נחמד כזה.
נ.ב – תפסיקי לשנות תמונות פרופיל אני לא אזהה אותך בסוף!

10/04/2018 07:47

חחח טוב סליחה. ותודה

10/04/2018 11:06

זה עצוב, אולי גם כי אני מדמיין הקשר. ההנחיה לקרוא כל שתי שורות כאילו הן הסוף מוסיפה. הבית האחרון קצת שונה מהאחרים. מה "לשון השטות" אומרת?

10/04/2018 15:29

אהבתי

03/05/2018 02:22
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך