בובה

מאוהבת בחיוך גדול ומסנוור,
שהתגלה אחר כמה שניות כסתם ,
מאוהבת בעיניים שמשדרות שמחה,
שהתגלתה אחר כמה שניות כמסתירה דמעות ,
מאוהבת באחד שנראה כמו אדם אמיתי,
אבל נגלה שהוא סתם בובה על חוט.
מתהלך במסדרונות,
מחייך את החיוך הכמעט מושלם,
מדבר עם הקול הכמעט מושלם,
מתנהג כמו פרסומת מהלכת.
מדבר בנחמדות ובשמחה לכולם,
רק אני מבחינה שנמאס לו כבר מהחיים?,
מחייך את החיוך המפורסם,
רק אני מבחינה שהוא עשוי מפלסטיק?.
כמו כל הבנות התאהבתי בבובה האנושית הזאת,
אבל רק כי ידעתי מה מסתתר מאחורי המסיכה,
אבל הוא מפחד להיות אמיתי,
זה אסור לו לפי חוזה החברה.
אני לא רוצה שימשיך להיות כך,
זה פוגע בו למה אף אחד לא שם לב?!,
שיפסיק כבר עם זה,
זה הורג אותו למה כולם מתעלמים מזה?!.