גבולות פרוצים

בחדר האורחים של דירת חדר וחצי
יושב מכונס, מנוון ובלתי מכוון
למרות שאין שום אור הכל דומם, למרות שאין שום רעש הכל מואר
פרצופו של דור מעורער ומהורהר

מעין הארה של רגע תל אביבי טיפוסי
התמכרות לניקוטין ותחושת משמעות
מדליק סיגריה ברושם נפוח, טקסי
בריצוד מסך ארוטי נרשמה התמקצעות

פני הדור כפני הכלב והכלב הזה כבר גמור
אני הדור הזה שלא קיים עוד והיה כבר, השיניים שקהו
רואה פרינג', מסתובב עם מטפחת והכלב הזה כבר קבור
הדור שמתנסה בדברים שלא צריך, עיניים שתהו

חינוך מחדש דרך סיגריה מעוכה
כללים מאוד ברורים, דיכוטומיה של החופש
ערבוב של צמחים בשקל ורבע
גבולות פרוצים, אינטגרציה של יסודות

יש מבנה מסודר וגם לירי
יש דברים שיודעים לבלבל את הראש
ויש חוקים ויש קודים של איך להיות שונה
יש גברים שלא יודעים לספור עד שלוש