גוון הצלקות

נולדנו לעולם בו שורר הסיכוי
וכל חץ פגע במטרה האישית
כאילו זה לא היה סיכוי כלל.
זו היא המציאות.

ויש האומרים שזה גוון הצלקות שהעיר
זרח מתוכנו ועבר כל פצע ודם
קוראים אותו התקווה האנושית.

זה הכתוב בצלקות :

"ולא מצאתי מילים להמשיך
כי רק רוע זורם באדמה עליה אני הולך
ולא מצאתי כוח לנשום
כי אני שואף מוות בכל נשימה
–
ולא מצאתי אלוהים ממנו תהיה תקווה
כי עיניי עיוורות מדם אחיי
ולא מצאתי סיבה שממנה אשאף
אז המצאתי סיבה"