החולצה היתומה שלי

החולצה היתומה שלי,
שוכבת בודדה בפינת רחוב אפלולי.
מוחתמת בסודות נפשי.
רועדת מקור,
על גופו של זר.
איש בתוכה כבר לא גר.
קרועה ומלוכלכת.
היא בחושך שוכבת.
החולצה היתומה שלי,
יצאה מהארון אל עולם אכזר.
כבר לא מקופלת כמו עובר.
מוחתמת בכאב ודם.
רועדת מקור,
על גופו של זר.
החולצה היתומה שלי,
אין לה תקווה או חלום.
לא ילבשו אותה גם היום….