הלילה לי חלום

oppression 28/07/2020 458 צפיות 4 תגובות

בשקט־בשקט
כשהארץ נכבית
לוקחת אמיליה מחברת ועט
כותבת היא על דובים מרחפים
על הנמרים הצופים
בשעשועם של הקופים

את בקשת־חלומה
היא מתארת בצורה טעימה
מספרת איך תרצה לבקר בתוך שמיים
איך תחשוק בטעם המים
טיפות עדינות שימתיקו שפתיים

היא מסבירה בעדינות
ומעט רצינות
על חוקי עולמה הפרטי
בלי יכולת למות
מקום שלוחש שלווה
חיים נוחים בענווה

ולאט־לאט
עוזבות ידיה את העט הכחול
עיניה מפסיקות לפעול
והיא שוקעת בשינה
נענית להזמנה
וכך, בפשטות, היא מתמסרת לאמונה


תגובות (4)

ראשית, 'הפעלה' יקירתי, ברוכה הבאה לאתר.
את מוזמנת להגיב על סיפוריהם של אחרים, וכך נכיר אותך יותר.
כפועל יוצא, תזכי ליותר צפיות, ואולי גם לתגובות.

שנית,
שפה יפה וגבוהה. אין לי הערות עברית-פיסוק-עימוד. יפה מאוד.

שלישית,
המבנה שירי, אך החריזה 'ספוקן'. זה כמובן עניין של טעם, ולכל כותב הזכות לכתוב כראות עיניו,
אבל,
אני מעדיף חריזה ברורה, משקל שורה אחיד, וכללי חריזה (כפולה, משולשת, לבנה ואריח, חמשיר…) עקביים.

רביעית,
תהליך ההירדמות של אמיליה כתוב מעולה. סדר הדברים טבעי וזורם. מן הכתיבה הפיזית אל החשיבה 'מה לכתוב'. מן החלום אל הפרשנות, ובעיקר הרוגע.
מומלץ לקרוא לאט.
נהדר.

חמישית,
אני לא גזען, אני שונא את כולם.

28/07/2020 15:17

    תודה רבה לך על התגובה!

    בעניין החריזה – ידוע לי שהחריזה בשיר לא הייתה עקבית.
    כללי החריזה וסוגי החרוזים בשפה העברית לא ברורים לי לגמרי ואני עדיין מנסה להבין אותם.

    28/07/2020 18:58

קטע ממש יפה ונעים לקריאה. אני מסכימה עם ראמפל בעניין הכתיבה, בהחלט יפה וגבוהה ומנוסחת היטב.

29/07/2020 10:26
סיפורים נוספים שיעניינו אותך