המסע

הרחובות ריקים.
אף נפש חיה סביבי. ממשיכה ללכת
לבדי

השמיים קודרים.
מסך אפור של עננים
וגשם הזלעפות
מרטיב אותי.
עד לשד עצמותי
קר לי פה

והרחובות ריקים.
אף נפש חיה סביבי. ממשיכה ללכת
לבדי

סמטאות חשוכות וריקות
פניות
שלטים לא ברורים.
חייבת לקבל החלטה
לאן לפנות
ללא אפשרות לחזור חזרה
והגשם אינו פוסק,
והרוח מתחזקת

הרחובות ריקים.
אף נפש חיה סביבי. ממשיכה ללכת
לבדי
בשביל החיים.

עוד ועוד פניות
ועוד שלטים
לא ברורים
איני יודעת לאן יוביל אותי
השביל
שביל חיי
מסע שסופו ברור אך מהלכו לא צפוי.

תקופה אפלה
מגששת
את דרכי
מבעד למסך האפור הקודר של הגשם
והעננים
לא מפסיקה להביט לאחור,
תוהה אם קיבלתי החלטות נכונות

הרחובות ריקים.
אף נפש חיה סביבי. ממשיכה ללכת
לבדי

והגשם
והרוח
והבדידות
רק מתחזקים
כמעט מכניעים אותי
כורעת על ברכיי
ולפתע
קרן אור
בודדת
קלושה
מבצבצת מבין העננים.

תקווה.