הסוף של הבלדה הזאת
אני לא רוצַה את המילים
ולא את הסיום
ולא פזמון חוזר
ולא סיפור המשך
ולא אֶת השתיקה
שחותמת אֶת הספר
אני רוצַה שהכריכה תיסגר
ושאיתה יישרף
הסוף של הבלדה הזאת.
המכתבים כולם יעלו בלהבות
והבתים יתמוטטו, ואיתם הרחובות
והעיר תהיה, היא לא תהיה
או־אז יישרף
הסוף של הבלדה הזאת.
אני אוהבת אֶת המילים
שלא נאמרות
ושאלות ללא תשובות
וחלומות בלי פתרון
ואֶת כל אשר שכחתי
ואֶת כל שלא אדע
אני רוצַה שהעט ייזרק
ושאיתו יישרף
הסוף של הבלדה הזאת.
אני רוצַה שתדלגי קדימה
אל תקראי בין השורות
שתשכחי מהתווים
שתקחי אֶת המפתח
ותשמרי אותו אצלךְ
או אצל מישהי אחרת
רק אַל תשליכי אל האש
ביום שיישרף
הסוף של הבלדה הזאת.
והמכתבים כולם יעלו בלהבות
והבתים יתמוטטו, ואיתם הרחובות
והעיר תהיה, היא לא תהיה
או־אז יישרף
הסוף של הבלדה הזאת
עוד אקרע ואשרוף
את הסוף של הבלדה הזאת.
תגובות (2)
אהלן :)
קראתי את השיר בנסיעה וידעתי שאיך שאני חוזרת הביתה אני חייבת להגיב!
יש משהו יפהפה בשיר הזה. אם זה הרעיון שלא נשאר דומם, אלא נע ומתפתח לכל אורך הטקסט. אם זה הזרימה והתנועה שבין המילים, שנותנת פתח לקורא לחשוב ולדמיין. אם זה ההתמסרות לתוכן של השיר ולא לצורה שלו, ועם זאת בניית מקצבים ופעימות נעימים. פשוט מדהים!
קצת בא לי עכשיו שזה יולחן לצלילי פסנתר, כמו שיריו של אלכסנדר פן. או אולי לתוך שנסון, כמו של ז'אק ברל. בקיצור, זה שייך לליגה של הגדולים. שומרת לי במועדפים ברשותך!
היי, תודה רבה!
ניסיתי שהבתים יהיו בנויים כמו דיבור רגיל לחלוטין ומצד שני הם כן יישמעו כמו שיר. היו נקודות שזה קצת התפקשש, אבל מבחינתי זה בסדר.
נ.ב: אני מלחין גרוע, אבל הייתי רוצה שזה יהיה שיר רוק.