הקול בראש

לפני שנים רבות הקול בראש עלה לשלטון.
דיקטטור חסר מעצורים ונטול כל תכונת אנוש!
שחט את החיים,
גדע את העצים,
ושרף כל חלקת נוי בנוף המדהים.

הקול הנורא הפך את השמיים לאדומים והעביד ילדים קודרים,
עבודתם של העובדים הייתה לבעול תמימות ילדים,
וכך, להפוך גם אותם לקודרים.

כשריח של מוות אפף כל פינה סרוחה,
והתקווה נראתה אבודה,
הגיע לו אדון הכל,
אדון הקולות.

אדון הקולות לא היה טוב.
אדון הקולות לא היה רע.
משום מקום, המושל פשוט בא.

"הפרד ומשול! הפרד ומשול!" צעקו את המוטו חיילי המורל!
בראשם הנהיג המושיע,
שאת הדגל הניס לרקיע.

הארץ מלאה נהרות של דמים,
והעולם לתקופת התוהו השכים…

בזו השעה,
בנימה של שמחה,
אספר שהשלטון נטה.

נהרות ופרחים,
שמים כחולים,
אדון הכל את משימתו השלים!
הקול בראש,
הכל בראש…