השגרה שניצחה / עירבון מוגבל

כולם מסביבי ממשיכים לדבר, מתקדמים וזורמים ואפילו יותר;
רק אני לא זז, נשאר במקום וחושב לוותר.

כולם מסביבי משיגים הצלחות, ואצלי אין כלום – גם לא כשלונות.
זה לא שאני מפחד לנסות, רק חושב מה הטעם בכלל לעשות.

גם כשאני טיפה מתקדם, תוך רגע נהיה זה מעט משעמם;
אני לא משתתף במירוץ הגדול, אני מהצד – מסתכל על הכל.

רואה כשלונות ורואה הצלחות – אך מנסה להתערב כמה שפחות;
זה לא שאני מהם טוב יותר, זה פשוט שהרבה יותר קל לוותר;
מעניין, מאתגר בפעמים הראשונות – ואז שעמום שנמשך לעונות.

זה לא שאני מפחד מטעות, אני פשוט משתעמם במהירות;
לצנוח מצוק או לקפוץ מבניין, אולי מתישהו יכנס קצת עניין.