השמש תאיר ואתה בקושי אותה מכיר

MICHAL209 22/04/2017 765 צפיות תגובה אחת

נשמתי לתוך מפוחית
ואני חייב לספר שכשהקול התפרץ החוצה
קפצתי
אני חייב לספר שאני מפחד מהצל של עצמי
ממה שיוצא ממני
מימי שאני

וזה לא רק המראה החיצוני
שלי הוא זר
זה לא רק הדממה ששרויה בראשי
זה הרבה מעבר לכמה שניות לבד
זה חיים או מוות
זה להיות לבד

לחוש את האדמה
את הצמחים
ולהבין שגם אם תנסה
הם יותר מוצלחים
כי להם אין חיים
הם לא מגשימים
את כל חלומותיך
ששמרת בקשרים

אתה בטוח עכשיו
אתה במקלט
אבל האור בקושי חודר
ואני מבקש אל תסתנוור
כי כשתצא החוצה
השמש תאיר
ואתה בקושי אותה מכיר


תגובות (1)

אני חושבת שלא כותבים "מימי" אני חושבת שכותבי "ממי". הייתה איזו פסיחה שהייתה לא ממש קשורה והייתי צריכה לחזור עליה כמה פעמים כדי להבין . אבל מחשבה יפה, זה שהוא לא מכיר ואומר שדברים אחרים יותר טובים ממנו- דברים דוממים. בכך הצלחת להמחיש מעולה כמה הוא אולי מרגיש נחות, לא קשור וזר.

23/04/2017 14:33
1 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך