זה אני?

האם זו הילדות שנמוגה?
האם זה רוע הבגרות
המשתרש בגופי ומחשבותיי,
המשניא את עצמי עליי?

האם זה כובד החיים?
האם זה משקל הרגשות
שסוגר את הספרים והדלתות,
ומותיר אותי להחנק?

האם אלו עֲווֹנוֹתַי,
כְּוָונוֹתַי, כִּשְׁלוֹנוֹתַי, רַעֲיוֹנוֹתַי,
הִתְנַהֲגוּתִי, מַרְאִי, גּוֹרָלִי?
זה אֲנִי,
המשניא את עצמו על כולם?