טלסקופ

בכל יום ויום
שאלתי אותה שאלה
מה אני רוצה, שאין לי עכשיו.
ובכל יום חשבתי שאולי ארצה משחקים או סתם שטויות
אבל היום באמת הבנתי, אני רוצה טלסקופ.

אחרי כל מה שאבד ומה שטרם להיאבד
הכוכבים מעליי לא ממהרים לצאת
ובכל יום שבו ענן ואור לא פוקדים את החשכה
אוכל להסתכל ורק לשכוח מה שקורה עכשיו

כי שם בכוכבים אין מלחמות ואין אכזבות
הסלעים אותם סלעים, ידיהם של אנשים אותם לא לוקחים.
והחלל הוא המקום היחידי שכף רגלו של האדם טרם דרכה
כי אם אסתכל קצת יותר ימינה או שמאלה אמצע מקום חדש

והכוכבים שמנצנצים בשמיים נראים יותר קטנים מחול
הרי אנחנו פה רק כמה מיליוני שנים, והיקום קיים ויתקיים זמן רב אחרי שאנחנו נפסיק
ומשאלתי היחידה היא לרחף מכוכב לכוכב.
ולראות שגם כדור הארץ, למרות שזה קשה להאמין
הוא רק נקודה תלויה בריק מתוך אינספור כוכבים
ובכל כוכב כזה, אם יש חיים וגם אם לא
אני אדע שאת זה אני ראיתי, לא בשבילכם, לא בשבילו.

וכשאני אראה במו עיני
כמה שאנו קטנים
אולי הבעיות שמטרידות אותי עכשיו
יראו כאבק בחדרי

כל כוכב מנצנץ
וסיבה לקיומו מסתורית
אני יודע למה אני כאן
והכוכבים העדים שלי.