יום מיותר…

השעות חולפות והרגשות מסתבכות
רגע של נחת מול רגע של עצב
על פני זולגות הדמעות
והחיוך על פני מרוח
כמו מדבקה רק שהפעם אין להוציאה
השעון מחליט לעצור
וכול דקה נמשכת כנצח
נצח של שמחה מול נצח של כאב ואכזבה
מבפנים ליבי מתנפץ
וגופי הרועד לא עוצר לשניה
שעה חלפה והיום לא מסתיים
אני מרגישה שהשעון פשוט נתקע
ומי יתן לו מכה שיתעורר?!
מי יגיד לו שלי נמאס מהיום הזה
ושהוא חייב להיגמר?!