oliv
הוא עומד על מדרכה ממשיך ללכת. היא שוכבת שם הוא לא מסתובב. הוא כמעט נעלם לה מטווח הראיה. כלומר גם מהחיים. היא מפסיקה לנשום כי היא גוססת ולכן שוכבת שם או מהעובדה שהוא עומד להיעלם לה מהחיים עוצרת את הנשימה? הוא יודע שככל שיעלם יותר מהר ככה פחות יכאב לה לטווח ארוך מהקשר. היא תשכח מהר יותר כי קל לשכוח מה שרחוק מהעין. כלומר גם בראש שלו- מה שלא נמצא בסביבתו לא נמצא במודעות שלו באותו הרגע. כלומר, הוא מתרחק ממנה ולא מסתובב אליה כדי שתהיה רחוקה מעינו רחוקה מהלב. שולחן- מרובע חשבון- הגיוני ריאלי רציונאלי שוכח את הכאב שלה מה שמפסיק כנראה- את הכאב שלו (הרי ךמה שירצה ככ להדחיק את כאביה? למה הןא לא מסתובב להרים אותה ולעזור לה?) גשם- היה דימוי של דמעותיה כגשם. זו הקבלה. גם כאן סןגר את החלון. והוא נשאר תרתי משמע יבש. גם מרגש וגם מהגדם בחוץ.

להשאר יבש

oliv 07/12/2014 636 צפיות 11 תגובות
הוא עומד על מדרכה ממשיך ללכת. היא שוכבת שם הוא לא מסתובב. הוא כמעט נעלם לה מטווח הראיה. כלומר גם מהחיים. היא מפסיקה לנשום כי היא גוססת ולכן שוכבת שם או מהעובדה שהוא עומד להיעלם לה מהחיים עוצרת את הנשימה? הוא יודע שככל שיעלם יותר מהר ככה פחות יכאב לה לטווח ארוך מהקשר. היא תשכח מהר יותר כי קל לשכוח מה שרחוק מהעין. כלומר גם בראש שלו- מה שלא נמצא בסביבתו לא נמצא במודעות שלו באותו הרגע. כלומר, הוא מתרחק ממנה ולא מסתובב אליה כדי שתהיה רחוקה מעינו רחוקה מהלב. שולחן- מרובע חשבון- הגיוני ריאלי רציונאלי שוכח את הכאב שלה מה שמפסיק כנראה- את הכאב שלו (הרי ךמה שירצה ככ להדחיק את כאביה? למה הןא לא מסתובב להרים אותה ולעזור לה?) גשם- היה דימוי של דמעותיה כגשם. זו הקבלה. גם כאן סןגר את החלון. והוא נשאר תרתי משמע יבש. גם מרגש וגם מהגדם בחוץ.

היא שוכבת מאחורי
אל תשאלו איך יודע
ולא הסתובבתי.
היא שוכבת שם
ואני לא מסתכל.
היא שוכבת מאחורה
הרגשתי גם כשמצמצתי.
היא שרועה שם מאחור.
ואני מתעלם.

אני מתחיל ללכת
ואני יודע שהיא שמה
אני תוהה אם היא יודעת.
אני תוהה כי אני מרגיש
שלמרות שאני בכלל לא מביט
היא יודעת שאני כן.
ואם זה נכון
אז אני יודע שהיא בוכה עכשיו
כמו טפטופי גשם
והיא יודעת שאני לא אשמע את זה
לא שומע אם זה קורה.

עכשיו כשאני כמעט נעלם לה
אני יודע שהיא מפסיקה לנשום.
אני יודע שככל שאעלם יותר מהר
ככה זה פחות יכאב לה בראש שלי.
כשאני יושב אחר כך בשולחן
ולומד חשבון
הו אז אני שוכח את כל הכאב.
וכשאני מביט לחלון ורואה גשם
אני סוגר אותו כדי שאשאר יבש.


תגובות (11)

וואו, השיר מדהים! הוא מאוד… טעון. היו כמה דברים טכניים שהפריעו לי, כמו ו' החיבור שנמצאת בתחילת השורה השלישית ובנוסף, באחת השורות כתבת "שמה", ויותר עדיף לכתוב "שם" (אף על פי שגם "שמה" תקינה על-פי האקדמיה ללשון, רצוי לכתוב "שם").

לומד חשבון? אולי העברת מסר, אך ללמוד חשבון מזכיר לי את כיתה ו'. אולי כדאי שתשני את זה למקצוע אחר? אולי תשני למתמטיקה? זה נותן תחושה שהאדם בשיר הוא ילד קטן, אך מובן שהוא לא. תני לו ללמוד משהו קצת יותר בוגר ;)

"עכשיו כשאני כמעט נעלם לה
אני יודע שהיא מפסיקה לנשום."
– טוב סופית הרגת אותי פה. מדהים.

07/12/2014 09:45

    יהההההההההההההההההה תודה לךךךךךך ! (:
    אממ צודקת לגבי שניהם! אבל בחשבון זה חשוב כי אחד ועוד אחד שווה שניים. ככה גם ללכת ולהתרחק ממנה שווה להתרחק מהכאב. ככה זה אצלו והיה לימחשוב שיבינו שהחיים אצלו זה לעשות חשבון בכל דבר כדי להגיע לתוצאה הנכונה. חוץ מזה שבחשבון יש נעלמים והוא הנעלם כאן. נעלם ממנה.
    תודה רבה רבה רבה לך ממש שימחת אותי בתגובה הזו 3>

    07/12/2014 20:27

זה כמו לראות סרט, ואחר כך לראות אותו עם הפרשנות של הבמאי..
שיר יפה אוליב, את מפציצה בזמן האחרון!

07/12/2014 16:45

    חחח תודה לך!!! זה מחמיא לי *סומק*
    ואעשה יותר פרשנויות (:

    07/12/2014 20:28

"ואני יודע שהיא שמה"
סלנג, קצת צרם לי, אבל אני מניחה שלגיטימי.
הבית האחרון מדהים, ומפוצץ ברמות אחרות.
כל השאר..מאוד, קשוב…הדמות כלומר, מאוד קשובה, וזה מורגש.
שיר מצוין בסך הכל, אהבתי מאוד:)

07/12/2014 22:24

    סלנג? מממ לא ידעתי שזה סלנגי :O
    ואיזה כיף, שמחה שאהבת! אני ברחוב בדרך לסרט עם חיוך מטופש חח

    07/12/2014 22:53

וואו, הכתיבה שלך פשוט מקסימה!
אימצתי את השיר שלך קרוב ללב ויכולתי להזדהות עם המילים בדייקנות, הרשמת אותי מאוד!
לפעמים נראה כאילו "רחוק מהעין רחוק מהלב" תקף בכל מצב בחיים, אבל לא תמיד זה נכון…
הלב הוא כמו ילד מפונק, שרואה רק את מה שהוא רוצה ולא מה שהוא באמת צריך…
אהבתי מאוד!! :)

15/12/2014 22:45

    הוו וואו תודה לך! אני נהנית מהתלהבותך (: נכון מה שאת אומרת אבל פחות הייתי מאשימה את הלב אלה את הילד. הוא הילד המפונק. הלב שלה כואב. הוא משתיק את שלו הוא מתעלם ממנו כי הוא לא רוצה לחוות שום דבר שלא מזכיר לו דובדבנים בקצפת. בגלל זה הוא לא מסתובב אליה, נמנע מכאב. מצד אחד זה מנגנון הגנה. מצד שני כמו שאפשר להרגיש פה יש לי גם הרבה ביקןרת נגד זה. תודה לך על התגובות 3>

    15/12/2014 23:23

השיר מאוד עמוק, !אני אוהבת את סגנון הכתיבה שלך,בעצם,מי לא?!
השירים שלך מ ד ה י מ י ם ֱֱֱֱֱֱֱֱֱ!!!!!!!!!!!!!

21/12/2014 10:01

השיר מאוד עמוק, !אני אוהבת את סגנון הכתיבה שלך,בעצם,מי לא?!
השירים שלך מ ד ה י מ י ם ֱֱֱֱֱֱֱ!!!!!!!!!!!!

21/12/2014 10:01

    חחחחחחחח תודה תודה תודה! *סומק*

    21/12/2014 16:35
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך