סיפור רביעי :) אשמח אם תדרגו בבקשה מקווה שאהבתם !

לו רק היה לי האומץ למות *דיכאוני אובדני*

01/06/2021 606 צפיות 4 תגובות
סיפור רביעי :) אשמח אם תדרגו בבקשה מקווה שאהבתם !

לו רק היה לי האומץ למות
יכולתי להפסיק להתייסר
החיים שלי הם כאב אחד גדול

לו רק היה לי האומץ למות
יכולתי לשים קץ לחיי
להפסיק את כל הסיוט הזה

להפסיק את כל מה שאני עוברת…

סופרת כדורים ותוהה איך זה יסתיים אם אני אקח את כולם.
43 סהכ, האם זה יגמר במוות או בקלקול קיבה ?

אם אני לא אצליח למות?
אם מישהו ידע איך אני מרגישה?

אם אני אנסה להתאבד ולא אצליח החיים שלי יהפכו לסיוט עוד יותר נורא.
כולם ידעו ולא יכלו להתנהג אליי רגיל עוד.

מחפשת מידע בנושא ותוהה
אם אקפוץ מהגג אשבור רגל ואחמיר את מצבי או שאשים קץ ליסוריי?

למה אני לא יכולה למות בטעות, בתאונת דרכים?
למה החמאס לא יכלו לירות רקטה עליי,
למה על אנשים שכן רוצים לחיות?
מוות זו האפשרות היחידה כאשר אין ברירה.
אני רוצה לא להגיע לבית הספר שנה הבאה, להצליח לבצע מוות קל ולא כואב.

לו רק היה לי האומץ למות.


תגובות (4)

את מתארת תחושות מאד קשות. קצת קשה לי להתייחס לצורת הכתיבה, ובטח קשה לי להגיד שאהבתי את הטקסט, כשמדובר בטקסט אובדני. את כן מעבירה בטקסט תחושת מצוקה, וגם בדידות. אני חושב שהעובדה שפרסמת את המחשבות שלך כאן, כן מראה שהיית רוצה לשתף מישהו בתחושות שלך, וזה דבר טוב. אני מרגיש שכן היית רוצה לצאת מהמקום שאת נמצאת בו עכשיו. מוות הוא סוג של פיתרון שמוחק בבת אחת את כל התחושות הרעות, אבל גם כל אפשרות למשהו טוב. אין לי ניסיון בזה, אני לא איש מקצוע, אבל אני חושב שאולי לשתף בחוויות הקשות, כן יכול קצת במידה מסוימת להקל עליך. זה נשמע שבית הספר הוא מקום קשה, אולי את יכולה לכתוב סיפור על יום כזה, שגורם לך לא לרצות להגיע. אני בטוח שזה לא פשוט, אבל אני חושב שיש בכל זאת משהו אמיץ בחשיפת התחושות שלך כאן, אז אולי גם תמצאי כוחות לשתף בחוויות אחרות.

אני אשמח לקרוא, אם תבחרי לשתף.

01/06/2021 08:39

נתחיל בכך, שהעצה מתחילה לחלחל פנימה. אפשר לראות פה שיח פנימי של הדמות, שוב תיאור, אבל התיאור מקיף יותר. הראת לי כמה צדדים של חשיבה שכולם בסופו של דבר מסתכמים באותו רעיון- למות, אבל מכיוונים שונים וזה בהחלט דרך להעמיק את הכתיבה שלך. כל הכבוד, אני אהבתי את הכתיבה פה למרות שתוכן אובדני פחות עושה לי את זה, אבל כל אחד וכוס התה שלו. תיקונון קטן שגם אותי תיקנו פה מלא, מספרים בכתב, אני חושב שבקטע הזה ספציף יותר נחמד לקרוא את את המספר ארבעים ושלוש כצמד מילים, אבל זה סתם אם באלך לסיפור הבא. תקראי את כל הסיפור בשקט שלך אחרי שאת מסיימת לכתוב אותו, והתיקונונים הקטנים האלו יבואו מעצמם. תמשיכי לכתוב, מחכה לסיפור החמישי….

01/06/2021 23:24

תודה רבה רבה על התגובות !! שמחה שקראתם 3>

02/06/2021 18:26

[נראה לי ש]עדיין לא כתבתי לך את זה, וגם זה קצת באיחור, אבל ברוכה הבאה!

אני מזדהה עם הסיפורים שלך [שקראתי], אולי יותר משהייתי רוצה [:)]
ומקווה שלא באמת חווית את התחושות האלה, כי מניסיון, הן לא מרגישות טוב.
אולי בגלל הספרים שקראתי הרבה, והעיתונים, התחושות האלה, של המוות, ההתאבדות, והאובדנות, הגיעו אלי כשהייתי מאוד קטנה, ולא ידעתי איך להתמודד איתן. באותו זמן לא העזתי לעשות אותן בגלל הפחד של מה יגיבו, ובגלל הפחד, והחוסר ודאות.
הניסוח ממש טוב.

02/06/2021 20:13
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך