מהות

על בדידות ואדם אין עוררין
כאב מותח כשהוא נוגד את טבעו של אדם
טבעו של אדם להיות אדם עם תקווה לאדם
אין עוררין על כך ועדיין, אדם לבדו

אדם לבדו לא פורח, אולי מתקדם וגדל
אך לא זורח, אולי שותק ומקווה
אך זה לא אומר שזה יקרה
אדם לבדו הוא אדם שרוצה אחר

אך לפעמים האחר איננו שם
אז העולם נראה ריק, אדם לבדו
אז אדם חושב לו על מהות
ומוצא אחריות

אל תהיה דם המטפטף לתוך עצמו
תהיה אדם הממציא תקווה אם צריך
החופש צריך להאכיל אותך
אבל לעולם אל תיכנע לו

ההתעלות היא מעבר
היא להיות קבוע בעתיד בעת ההווה
לרצות חיים גם בין החיים
להיות העתיד אף על פי כל העבר

גם אם אין רוח וגם אם יש רוח
על גבייך רוח מעבר לכל שפיות
זו היא אמונה ברוח האדם
אדם חייב למצוא תקווה בחשכה

ויהי אדם חי
כאשר האש הפנימית שלו
גוברת על האש מבחוץ
ואף על פי זאת, אדם תמיד קיים

אדם נידון לכאב
אך אדם חי כדי לקיים
ויהי הוא ילד
שילמד אדם לאהוב בלי לחשוב