מה יהיה בעוד 100 שנה?

לפעמים,
אני חושבת שהכל…חלום.
שכל הדבר הזה שנקרא "חיים"
הוא חלום אחד גדול.
אבל יש שאלות שאין להן תשובות.
כמו זו למשל.

לפעמים..אני מסתכלת על הטבע.
על הציפורים,העצים,הפריחה
מסתכלת,וחושבת.
על הצמחים,החיות,השמיים.
אני מסתכלת,וחושבת.
זהו דבר מדהים.
דבר שאסור להרוס,להשמיד,לחלל.
אני חושבת,למה?
למה להרוס את כל היופי הזה?
ושכל זה ייגמר,
איך נחייה?
מה יהיה עוד 100 שנה?

לפעמים,אני מסתכלת על הטכנולוגיה.
מחשבים,טלוויזיות,טלפונים.
מסתכלת ,וחושבת.
האין זה דבר מדהים?
דבר כה מחוכם,חכם,סוג של עולם חדש.
אני חושבת.איך אנשים מצאו את הרעיון לזה?
הרי פעם,מי חשב על זה?
איך בזכות כמה חלקים,ניתן לשחק,להפעיל,לגלות,להחכים.
כל יום מתגלה תגלית חדשה.
ואם כל יום כל זה הולך וגדל,
מה יהיה עוד 100 שנה?

לפעמים,אני מסתכלת על החברה.
על האנשים,האופי,והיופי.
איך כל זה נוצר?
איך זה קורה?
אני מסתכלת, וחושבת.
זהו דבר נפלא.
יש אנשים טובים,נדיבים,וחכמים.
אך החברה הוא דבר אכזרי,
בגלל רובו אנשים סובלים.
למה החברה שלנו כזו רעה,מטופשת,צבועה
ושהכל מתפתח,
שאנשים משתנים,
מעניין אותי,
מה יהיה בעוד 100 שנים?

לפעמים,אני מסתכלת על עצמי.
על גופי,אופיי,והתנהגותי.
מסתכלת,ונופלת אל תוך המחשבות.
זו אני.אני,קיימת.חייה,נושמת.
איך כל יום אני קמה בבוקר,מתארגנת,מסוגלת לעשות את הדבר הזה בכלל?
אני מסתכלת על ידי וחושבת.
האם דבר זה הוא אפשרי?
ועם כל הטבע הזה,
והטכנולוגיה הזו,
והחברה הזו,
מה יהיה בדורות הבאים?
איך העולם השתנה?
מה יהיה בעוד 100 שנה?